ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת צילה
ברבות הימים, שידך הרב מיאנוב את בנו הבכור עם בתו של רב אחד ממרחקים. בהגיע מועד החתונה, נסע הרב במרכבה עם בנו החתן וראשי הקהל בעירו.
הגיע זמן תפילת מנחה. הרב ואנשיו ירדו מהמרכבה, והתכוננו לתפילה. הרב נכנס להתבודד בין העצים ביער הסמוך. מלוויו חזרו למרכבה והמתינו לו, אך הוא בושש לשוב. כולם יצאו לחפשו ביער, שמא האריך בתפילתו, אולם לא מצאוהו. חשיכה נפלה על היער, והם חזרו למרכבה. אז הגיעה עגלה עם מוזמנים לחתונה, שתמהו על חנייתם. בני הפמליה סיפרו כי הרב נעדר, ואחד האנשים אמר: "כנראה הגביר הנודע בעירנו שנסע לחתונה ראהו עומד בודד ביער, ולקחו עמו".
השערה זו התקבלה על דעתם, וכולם נסעו לחתונה. כאשר הגיעו, נוכחו כי הרב איננו, ונעצבו מאוד. היו שהרגיעו כי בוודאי הזדמנה לו עגלה הנוסעת לעירו, והוא עלה עליה. החתונה נערכה בעצב. כאשר חזרו בני העיר, נוכחו לדעת שהרב נעדר. הם חיפשוהו בכל מקום אפשרי, אך לשווא.
הרב תעה ביער הסבוך וחדר לעומקו, וכך נדד כל הלילה, ללא מוצא. כאשר זרחה השמש, התפלל ללא טלית ותפילין. הוא סבב ביער ימים רבים, מבלי שימצא את דרכו. הוא אכל מפירות היער, וכאשר התעייף, נרדם למרגלות העצים. מרוב יגיעות ודאגות, טעה הרב בחשבון הימים. הוא סבר שיום שישי הוא יום שבת, וקידש אותו כמיטב יכולתו. לאחר ימים רבים נחלץ מהיער, ושב לעירו ולבני ביתו. הם היו מאושרים לראותו, והוא סיפר להם מה אירע לו.
והנה ביום חמישי לעת ערב, החל הרב להכין עצמו לקבלת שבת, והשתומם על בני ביתו שאינם נוהגים כמוהו. הם אמרו לו שהוא טועה בחשבונו, וכי היום יום חמישי, אולם הרב העקשן היה סבור שהצדק עמו, וכל השאר טועים. כל הטענות שטענו לא הועילו. לאחר שהבינו כי דעת הרב השתבשה בדבר זה, הצטערו מאוד והוכרחו להכין עבורו סעודת שבת. אור ליום שישי, הלך לבית-הכנסת וקיבל את השבת בשמחה, ולמחרת בבוקר קרא בתורה ובירך "הגומל" ללא תפילין. בני העיר נדהמו וסברו כי נטרפה דעתו.
למחרת, בערב שבת, ראה הרב שכל בני ביתו מכינים עצמם לקבל פני שבת, וכעס עליהם. הוא הניח תפילין ועשה מלאכה. השמחה ששרתה בביתו עם חזרתו הפכה לאבל.
חלפו מספר שבועות, ואף אחד לא הצליח לחלצו מטעותו. סרו אליו רבנים ידועים וביקשוהו שיבטל את דעתו, בהסבירם כי טעה בחשבונו כאשר תעה ביער, אולם ברוב עיקשותו לא שעה לדבריהם, למרות שבשאר העניינים היה בר-דעת.
כשנודע הדבר לרבי שמלקה, רעהו משכבר הימים, החליט לנסוע ליאנוב. הוא הגיע ביום חמישי, שהיה ערב שבת לפי חשבון הרב. הם שמחו זה לקראת זה, והרב מיאנוב הזמין את הרבי להתארח אצלו בשבת. רבי שמלקה ביקש מבעלי הבתים שיכינו עצמם כראוי לשבת לפי חשבון הרב, וגם יכינו יין ישן-נושן. בצוהרי יום חמישי טבלו במקווה, ולעת ערב לבשו בגדי שבת והלכו להתפלל עם רב העיר, תוך שהם משתוממים על רבי שמלקה, שנכנע לרב מיאנוב. רבי שמלקה כיבד את הרב באמירת קבלת שבת, בעוד שהוא עצמו, וכן בעלי הבתים שעמו, התפללו תפילת חול.
לאחר התפילה חזרו כולם לביתם, ולאחר מכן באו לבית הרב לכבוד האורח הנכבד, אמרו "שלום עליכם", קידשו על היין, סעדו ואמרו דברי תורה. רבי שמלקה אמר לרב, שצריך לערוך כעת סעודת הודיה על הנס שהתרחש לו כששב בשלום לביתו, והפציר בו שישתה הרבה ויודה לבוראו. הוא רמז למזוג לרב מהיין הישן, שכל השותה ממנו נופל לתרדמה ממושכת. וכך, הרב מיאנוב נרדם סמוך לשולחן, והרבי ציווה להניח כר תחת מראשותיו.
לאחר מכן אמר לבעלי הבתים שילכו למלאכתם, והורה להם כי מחר בליל שבת יחזרו לבית הרב. הוא עמד על המשמר פן יקיצו את הרב. בליל שבת התפלל רבי שמלקה בבית הרב ביחידות, ולאחר מכן באו אנשי העיר לסעודה כמו בליל אמש. הרב מיאנוב היה עדיין ישן.
רבי שמלקה אכל סעודת שבת ואמר דברי תורה עד חצות, אז הקיץ הרב משנתו. אמר לו הרבי: "קום נא וניגש לברך ברכת המזון". הרב התאושש, קם, נטל את ידיו, והצטרף למסובים בברכת המזון.
רבי שמלקה גזר על אנשי יאנוב שלא יספרו דבר לרבם, ועד יום פטירתו לא ידע הרב מה אירע, ואף התפאר בכך שכולם הודו בדבריו, והחלו לקדש את השבת לפי חשבונו...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
