ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אורות ישראל
- פרק ג'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
כשהאדם משים את לבו ודעתו להתדבק באור האלוהי, המאיר בכנסת ישראל בכללה, בכל הנשמות ובכל הדורות מראשית ועד אחרית, מתדבק הוא על ידי זה ממילא באור האלוהות השורה בכללות שיעור הקומה של כלל האדם, שכנסת ישראל היא מרכזה ותמציתה, ועל ידי זה הוא מתדבק גם כן בכללות האור של האלוהות המתגלה בכל ההויה, שבצד העליון של נשמת האדם משתקפת כל תמציתה, וממילא מקשר הוא בזה את דעתו לדבקות באלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה, ונפשו מתמלאה חיות מלא קודש ותפארת גדולה וגבורה, ובתוספות כחו מוסיף הוא כח בכללות כנסת ישראל, מפני שהוא חלק ממנה, וממילא מוסיף הוא כח בקומת האדם ובכל העולמות, שנאמר תנו עז לאלוהים, על ישראל גאותו ועזו בשחקים, נורא אלוהים ממקדשיך, אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעם, ברוך אלוהים.
בדברים אלה, מתאר הרב את המסלול המתרחב והמתעמק, בו היחיד נחשף ונקשר לאלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה ומתדבק בה. אבל אי אפשר לאדם לבצע את ההתקשרות הזאת על ידי דילוג על המדרגות שבינו לבין האלוהות, אלא באופן של התקשרות נכונה אליה, מדרגה אחר מדרגה. ראשית, הוא בעל דעה, המסוגל ל שים את לבו ולתת את דעתו לאור האלוהי, המאיר בכנסת ישראל בכל הדורות , בכל המכלול הדתי והתרבותי שלה. על ידי כך, הוא מבין את התמציתיות של כנסת ישראל ביחס לכלל האדם - האנושות כולה. שכן הוא מבין שכדי לפתור את הבעיות שהאנושות מתחבטת בהן ולהיחלץ מן המצר, התרבויות האנושיות השונות צריכות כולן לגילוי המיוחד של כנסת ישראל.
כשנותנים את הדעת על הערך שיש לכנסת ישראל לגבי כל האנושות, נותנים בעצם את הדעת על כלל ההוויה. האנושות קשורה לשאר ההוויה, ניזונה ממנה, משפיעה עליה, מושפעת ממנה וקרובה אליה. ישנה מערכת מסועפת של יחסי גומלין בין האדם בכללותו לבין ההוויה בכללותה, וניתן לראות זאת, למשל, במדע האקולוגיה.
כאשר נותנים את הדעת על כללות ההוויה והערך שבקיומה, נותנים לבסוף את הדעת גם על הבורא שברא את הבריאה - ה אלוהות העליונה שמעבר לאדם, כי אין בריאה ללא בורא. כשמבינים את ההבדל שבין ההוויה לבין מה שקדם לה ונמצא מעבר לה, מתקשרים גם אל האלוהות.
ונפשו מתמלאה חיות מלא קודש ותפארת גדולה וגבורה, ובתוספות כחו מוסיף הוא כח בכללות כנסת ישראל . אדם שהגיע לעומק וגובה כאלה, שהעלה את עצמו לדרגה כל כך גבוהה, מוסיף כוח לכנסת ישראל בעצם חיותו ועמידתו בדעה העליונה שלו. דרכה הוא מוסיף כוח גם לאנושות ולהוויה כולה, עד שהוא ממלא את רצון ד' - רצון אלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה . זו הכוונה ב" תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים " (תהלים סח, לה) -במילוי רצון ד', האדם כביכול נותן לו משהו. האדם קיבל מד' את הנטייה האלוהית בנפשו, והוא מחזיר לו לכאורה בדיוק את אותו הדבר, אבל ישנה תוספת מיוחדת - הדעה. בפן מסוים, אין שום משמעות לפעולת האדם - "נוֹרָא אֱלוֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵ-ל יִשְׂרָאֵל", ורק "הוּא" זה ש"נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלוֹהִים " (שם לו). אבל ישנו פן אחר שבו ישנה משמעות גדולה לפעולת האדם - " תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים". ה" עֹז " הוא הברכה שהאדם מברך את ד' כאשר הוא נותן את דעתו על הדבר: "ברוך אתה ד'". "ברוך" זו לשון המבטאת התפרטות והתרבות, כלומר, בברכתנו אנחנו מוסיפים משהו, והוא הדעה. בזכות הברכה, ד' לא רק קיים, אלא גם נודע, והמציאות האלוהית מתברכת, מתווספת ומתרבה. מבחינה זאת, "הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים" (ברכות לג:). יראת השמיים היא התוספת העצמית, העמוקה של האדם היכולת לקשר את השמיים דרך כל המדרגות עד לחיים הפרטיים. השפע מגיע מן האלוהות העליונה אל הבריאה, מן הבריאה אל האנושות, מן האנושות אל כללות האומה, ומכללות האומה אל היחיד, אל החיים הפרטיים של האדם - הממשות. ואז, כשהשפע הוא ממשי, היחיד לא רק חוטף, לוקח ומשתמש, אלא מבין ויודע - ומברך. כאשר הוא מחזיר את הדעה, התוספת העצמית שלו, דרך כל המדרגות, נוצרת הברכה וההתרחבות. נוצר מימד נוסף: הדעה - האפשרות שיהיה מישהו שיודע, התממשה על ידי ברכת האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
