ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
יום הזיכרון בארצות הברית החל אחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם לזכר הנופלים מצבא הצפון, צבא האיחוד. מאז הוא התרחב וכיום הוא כולל את מאות אלפי החיילים האמריקנים שנפלו חלל בכל המלחמות מאז ועד ימינו. אין ספק שיום הזיכרון הוא זמן אישי וכואב למשפחות שנפגעו באופן אישי מהמלחמה ואיבדו חייל.
עם זאת, אלה שלא נפגעו אישית מהאובדן, לא תמיד מבינים את הרעיון של יום הזיכרון. בארצות הברית יום הזיכרון הוא חג לאומי, יום של פיקניקים, הופעות מוזיקליות, אירועי ספורט, מבצעים בחנויות, מצעדים וסתם יום חופשה מהעבודה.
זה ניגוד חד ליום הזיכרון שלנו שהוא רציני ומיוחד מאוד, רחוק מאוד מלהיות יום של קלות דעת ובילוי. אני מרגיש שאפילו בנימה החילונית-למחצה שיש ליום הזיכרון כאן, בישראל - צפירות, מטחים צבאיים, זרי פרחים, נאומים צפויים של פוליטיקאים - יש מוטיב יהודי-מסורתי-דתי שנותן ליום את האווירה המיוחדת שלו. נוכחותה של רוח המסורת שמלמדת אותנו איך לערוך אזכרות וימי זיכרון היא שמעניקה ליום הזיכרון הישראלי את צביונו השונה והמיוחד. נראה שכל דבר כאן, בישראל, יוצא מיוחד.
במסורת היהודית התפתחה דרך לזכור את קדושיה המעונים וגיבוריה. דרך שקטה שאין בה צורך בנאומים, דרך שמעודדת בחינה עצמית ותיקון, הרהורים והבנה. היא שמה דגש על השבריריות של החיים ועל חוסר הוודאות של מה שנראה בטוח. היא מדגישה את התלות ההדדית ששוררת בין היהודים. היא לא מהללת שלא לצורך את אמנות המלחמה, אך היא לא נרתעת מלהכיר בקיומה הרווח ובהשפעותיה על ההיסטוריה היהודית.
היהדות זוכרת אנשים, מתפעלת מהקרבה ומוקירה את החיים. היום אנחנו יכולים בפעם הראשונה מזה אלפי שנים להגן על עצמנו מפני אויבים מרושעים. בכל הגלות הארוכה של עם ישראל רק במקרים נדירים לא היו היהודים קורבנות חסרי ישע. לכן ליהודים לא הייתה בררה אלא לקיים יום זיכרון וטקס זיכרון דוממים. התגובה הדוממת הזאת היא שנתנה את הטון לטקסי הזיכרון היהודיים. היא התאימה היטב למושגי האבל והזיכרון היהודיים שהזכרתי קודם. לכן אפילו היום, כשיש לנו צבא אמיץ ומוצלח שמאפשר לנו להגן על עצמנו מפני אויבינו, יום הזיכרון לנופלים הוא הרבה יותר רציני, קודר ואולי הרבה יותר משמעותי. אני רואה היעלמות הדרגתית של המצעדים הצבאיים בישראל בחגים לאומיים וגם חזרה לציון ימי זיכרון וימים מיוחדים אחרים בדרך מסורתית יותר.
גם בחיים האישיים והפרטיים, לימי הזיכרון יש משמעות מיוחדת, ובמסורת היהודית יש בהם אפילו פולחנים וטקסים מיוחדים. את האזכרות אנחנו מציינים בנר זיכרון, באמירת קדיש, במתן צדקה, בדברי תורה, בהיזכרות במת ובאמונה בחיים ובחיי עולם הבא של נשמות הנפטרים.
באופן מוזר, יום הזיכרון אמור להיות יום של סגירת מעגל ואפילו של נחמה, ולא יום לפתיחת פצעים ישנים והעלאת זיכרונות כואבים. אין לאן לברוח מאובדן של אדם אהוב, אבל התורה תובעת מאתנו להמשיך הלאה ולהתעלות אפילו על השכול והיגון. ימי זיכרון הם ימים קשים, אבל הם נחוצים וראויים. הזיכרון אמור לעודד התנהגות חיובית ופעולה משמעותית בחיים.
זיכרון הוא עניין רציני. ימי זיכרון ומסורת הם הזדמנויות שעלינו לנצור ולהוקיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












