ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- הלכות תלמוד תורה
- ספריה
- ליקוטים א
- תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
שאלה מרכזית בנושא החינוך היא, כמה תלמידים ראוי שיהיו בכל כיתה. בשאלה זו מתנגשים שני צרכים שונים. מבחינת הלימוד ברור שעדיף לתת לכל מורה כיתה קטנה שבה כל תלמיד יקבל את היחס והטיפוח המתאים. אבל מן הצד הכלכלי, ככל שמספר התלמידים בכיתה יהיה רב יותר, כך הוצאות החינוך יקטנו, ויקל על הקופה הציבורית לממן את שכר המורים. למשל במקום שבו כל בני המחזור מונים מאה ועשרים תלמידים, אם נקצה מורה לכל ארבעים תלמידים, נוכל להסתפק בשלושה מורים. ואם נקבע שכל כיתה לא תמנה יותר מעשרים וחמישה תלמידים, אזי נצטרך חמישה מורים שלכל אחד נצטרך לשלם משכורת מלאה, דבר שייקר את עלויות החינוך.
תשובה: כבר בכלל התקנה העקרונית, שניתקנה לפני כאלפיים שנה, להקים בית ספר בכל ישוב, נידונה גם שאלה זו. ונפסקה הלכה שכל מורה ילמד לכל היותר עשרים וחמישה תלמידים.
ואם באותו מקום ישנם עשרים וששה תלמידים בני אותו מחזור, אזי יוסיפו עוזר למורה, כדי שהמורה יוכל ביחד עם עוזרו ללמד היטב את כל הילדים. ואף אם הכיתה תגדל, יוכלו המורה ועוזרו ללמדם עד אשר תגיע הכיתה לגודל של ארבעים תלמידים.
ואם נמצאו באותו מחזור ארבעים ואחד ילדים, אזי יחלקו אותם לשתי כיתות ולכל כיתה יהיה מורה מיוחד. 1
עוד התעוררה שאלה, מה יעשו בני הישובים הקטנים, שבהם עשרה ילדים בכל מחזור?
תשובה: עליהם לשלוח את הילדים לישוב סמוך, ושם ילמדו בכיתות רגילות. ואף שבתקנת יהושע בן גמלא נקבע שאין שולחים ילדים ממקום למקום, זהו דווקא כאשר ניתן להקים באותו מקום כיתה רגילה, אבל במקום שאין מספיק תלמידים לכיתה רגילה בת קרוב לעשרים וחמישה תלמידים, צריכים לשולחם ללמוד בישוב הסמוך (ב"ב כא, א. ועיין אמונת שמואל כ"ו).
ואם הדבר בלתי אפשרי, משום שגם הישוב הסמוך רחוק מידי, או מפני סכנת הדרכים. אזי חובה על בני אותו המקום להקים ביישובם בית ספר. שלא יתכן שיהיה מקום שבו ילדי ישראל לא ילמדו תורה. על פי תקנת חז"ל האחריות לכך מוטלת הן על ההורים והן על כלל הציבור. בתקופת הגלות היו היהודים מאורגנים במסגרת של קהילה, שלקופתה היו משלמים את מיסיהם, וממילא אחריות התשלום עבור שכר המורים הייתה מוטלת על קופת הקהילה. כיום כל אזרחי ישראל משלמים מיסים לממשלה, וממילא האחריות לכך מוטלת על הממשלה לדאוג שלא יהיה בישראל מקום שבו הילדים לא יוכלו ללמוד תורה במסגרת מסודרת (רמ"א חו"מ קסג, סו"ס ג'. שו"ע הרב הל' ת"ת א, ג).
2 - המורה
אחריות גדולה מוטלת על מורי ישראל, עתידו הרוחני של עם ישראל תלוי בהם, ובעצם עתיד העולם כולו, שהרי ישראל בעמים כמו הלב באיברים. ועל כן צריכים המורים לעשות את מלאכתם נאמנה, ולא לצאת לענייניהם באמצע השיעור, וקל וחומר שלא לבטל אף שיעור. וכל מורה שמתרשל בתפקידו, עליו הכתוב אומר: "ארור עושה מלאכת ה' רמיה" (ירמיה מח, י; ב"ב כא, ב). לפיכך אין למנות מורה אלא אם כן הוא ירא שמים, ומוכשר בלימודו, ומלמד את התלמידים במהירות ובדייקנות (שו"ע יו"ד רמה, יז).
ואם לא נמצא מורה שהוא גם מהיר וגם דייקן, ועומדים בפנינו שני מורים, האחד מלמד בדייקנות אך בקצב איטי, והשני מהר יותר אך לפעמים טועה בדבריו. יש להעדיף את המורה האיטי והדייקן על פני המהיר שאינו מדייק (ב"ב כא, א; שו"ע שם יט).
וצריך המורה להיזהר שלא להישאר ער שעות מרובות בלילה, כדי שלא יהיה עייף בעת שהוא צריך ללמד את תלמידיו, וכן יקפיד לאכול באופן מסודר, לא הרבה מידי ולא מעט מידי, כדי שלא יהיה עייף או חלש ויוכל ללמד היטב. ואם המורה נשאר ער עד השעות הקטנות של הלילה או שמסגף את גופו ומתוך כך אינו מלמד כראוי, יש לפטרו ולמצוא מורה אחר שעושה את מלאכתו נאמנה (רמ"א יו"ד רמה, יז).
עוד צריך לדעת שעל פי ההלכה חובה למצוא לילדים את המורה הטוב ביותר, ולכן אם למדו אצל מורה בינוני, ובמשך הזמן התאפשר לשכור מורה טוב ממנו, יש להחליף את המורה הבינוני וליקח תחתיו את הטוב (שו"ע שם יח).
ואמנם כל זה היה אפשרי בתקופות בהן לכל מורה הייתה אפשרות לעבוד במקומות אחרים, ורק מפני שנתבקש ללמד תלמידים עזב את עבודתו, וממילא כאשר נמצא מורה טוב ממנו, יפסיק ללמדם ויחזור לעבודתו. אבל כיום שההכשרה המקצועית אורכת זמן רב, ואדם אינו יכול להחליף פתאום את פרנסתו, וישנם הסכמי עבודה, על פי ההלכה לא ניתן לפטר פתאום מורה ולהשליכו לרחוב ללא פרנסה.
ולכן מן הראוי היה שמשעה שהתברר שמורה מסוים אינו טוב מספיק וניתן למצוא טובים ממנו, יפסיק אותו אדם ללמד, וכיוון שעבד על סמך חוזה, יש להמשיך לשלם לו משכורת ובתוך כך לאפשר לו לימודים להסבה מקצועית, כך שמחד זכויותיו לא יפגעו, ומאידך הילדים יקבלו את המורים הטובים ביותר.
^ 1. המקור בדברי רבא בב"ב כא, א, וכפירוש הרמב"ם ונימוקי יוסף, וכן פסק השו"ע יו"ד רמה, טו. ואמנם הרא"ש פירש שהמספר עשרים וחמישה בא לסמן את המספר המזערי לכיתה. ואם כן מורה אחד מספיק לכיתה שגודלה בין עשרים וחמישה תלמידים לשלושים ותשעה תלמידים. ואם יש בה ארבעים עד ארבעים ותשעה - צריכים מורה ועוזר. ואם יש בה חמישים - צריכים שני מורים. אבל כאמור השו"ע פסק כרמב"ם, וגם הרמ"א לא חלק עליו. ואמנם הש"ך הזכיר את דעת הרא"ש מכל מקום כתב "שנראה שהולכים בזה אחר המלמד ואחר הנערים, אם הם לומדים מעט או הרבה, והכל לפי העניין". ובעינינו אנו רואים שלרוב המורים והתלמידים קשה מאוד ללמוד בכיתה שגודלה למעלה מעשרים וחמישה תלמידים. וכן כתב בתשובות אמונת שמואל כ"ו, ולכן כתבתי כדעת הרמב"ם. ורק במקום שהמורה מצוין והתלמידים טובים, וקשה לממן שני מורים, ניתן להקל כדעת הרא"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
