ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
בננו כבן 12 החל בחודשים האחרונים לשנות את התנהגותו. הוא מדבר אלינו לא יפה, לא רוצה לקום, ללמוד. הוא גם טוען שלא טוב לו בבית. לפני שבוע נעלם ליומיים. שכנה מצאה אותו במקום אחר ואני נסעתי והבאתי אותו הביתה. בעלי קצת קשוח איתו ואני ממש לא יודעת, האם לנזוף בילד, להעניש אותו או משהו אחר.
תשובה:
כלל ראשון בגישה לבנכם הוא, להחליט על דרך מוסכמת. שוחחו שניכם, את ובעלך, וקיבעו לכם מסלול בו תלכו שניכם יחדיו. בגיל זה, יכולות להיות שתי דרכים לניתוח האירועים, ולהחלטה כיצד לנהוג. אם הילד נוטה מטבעו למרדנות, מתווכח אתכם הרבה, שולט על אחיו ביד רמה וכדומה, אם כן, גם היחס אליכם נובע מרצונו לפעול בדרך של כח. הוא מפעיל הרבה כח עליכם, כדי שגם אתם תגיבו בכח כלפיו. בכך הוא זוכה להרבה תשומת לב, מפני שרוב היום, מחשבותיכם מרוכזות בו, ובהתלבטות כיצד לנהוג כלפיו.
אם אכן ילדכם הוא "ילד כח", אזי הדרך הטובה ללכת בה היא, העברת האחריות על כל מה שהוא עושה. גם אם ינסה ללכת בדרך קיצונית, כמו עזיבת הבית, אפשר לומר לו שזה על אחריותו, ואתם סומכים עליו שידע להסתדר.
אולם, במקרה שלכם, נראה לי שהדרך צריכה להיות שונה, מפני שסיבת התנהגותו אינה כוחניות, אלא הרגשה של מחסור ביחס חיובי ואהבה בתוך הבית. אני נוטה לנתח כך את המקרה, מפני שבגיל זה, כבן 12, המרדנות אינה מביאה לתגובה כה קיצונית. עזיבת הבית למשך יומיים, מתוך הטענה שבבית לא טוב לו, בתוספת מה שציינת, שבעלך קצת קשוח כלפיו, מביאים אותי למחשבה שאין מדובר בבריחה מתוך מרדנות אלא מתוך מצוקה, והרגשה שאין לו אוזן קשבת בבית. ילד השב הביתה מבית הספר צריך לחוש את האהבה וההתעניינות במה שקרה לו במהלך היום. רק לאחר השמיעה וההתחברות שלנו עם חוויותיו, אפשר גם להעיר לו ולבקש ממנו, ולהציב דרישות. אם הוא חוזר טעון ומלא סיפורים, ומרגיש שבבית יודעים רק להעיר לו ולנזוף בו על מעשה שעשה או שלא עשה, דבר זה גורם לו לתחושת ריחוק.
כאמור, לאחר ההתחברות עמו אפשר בהחלט להטיל חובות, הערות וגם נזיפות. אבל הכל יבוא לאחר שניטע בו את תחושת הביטחון שיש לו בית, שיש לו הורים מקשיבים.
עצתי לכם, היא בשני תחומים: התחום הראשון הוא, ברכת האב לבנים ולבנות בערב שבת. מנהג ישראל הוא לברך את הילדים. גם אם עד כה לא נהגתם בכך, אני ממליץ לאמץ מנהג נפלא זה. הברכה, יכולה להינתן לילד כאחת החובות המוטלות על האב, בבחינת "מה חובתי ואעשנה", וככזאת ודאי לא תביא לכל שינוי. אולם אפשר לנצל את הרגע הקט של האב המברך את בנו או בתו, ולרכז את המחשבה והמעשה בהרגשה של אהבה גדולה. הברכה לא תסתכם בהנחת יד על הראש, אלא בחיבוק חם, מתוך רצון להעביר את מטען האהבה שיש לאב אל בנו, ולברכו, שיוכל לפתח את הכח המיוחד לו, כמאמר החכם, "חנוך לנער על פי דרכו". ולכל נער ונערה יש דרך מיוחדת להתגדל בה. רגע כזה של קדושה, נחרט עמוק בלב כל ילד, והוא מגיב בהתאם לכך.
בנוסף, בתחום השני, הנכם יכולים לנצל את שנת בר המצוה שלו לחיזוק הקשר החיובי בין בעלך לבין הבן. ההכנה לקריאה בתורה ולהנחת התפילין הינם "גורם מזמן" חיובי לשינוי מערכת הקשרים בין אב לבנו. זו צריכה להיות אחת ההחלטות המשותפות שתקבלו בשיחה ביניכם, ההורים. חזקו את האהבה שבלבכם כלפי הבן, וגם הראו לו זאת במעשים, וישוב הבן אל שולחנכם בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
31 - קדימה, המפתחות בפנים
32 - ילד זקוק לאהבה
33 - הילד בן שלושים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
