ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
"כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו... עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו". משמעויות רבות ומנוגדות לה למילה "זמיר". מחד גיסא, שמחה וששון - זימרה. ומאידך גיסא, כריתה וחידלון - זמירה. אפשר לפרש את המשמעות הכפולה כלפי אנשים שונים, כפי שאמרו חז"ל במדרש: למצרים - כריתה וזמירה, "זמיר עריצים"; ולישראל - שירה וזימרה. "עזי וזמרת י-ה".
אך אפשר לראות את שני הדברים הללו גם במעגל הפנימי של עם ישראל. אכזר הוא הכורם הזומר את כרמו. כורת הוא, מחבל ומשחית את הגפן, ולא מותיר ממנה אלא מעט מזמורותיה ומשריגיה. לאחר הזמירה נראית הגפן מצומקת וערומה מכל תפארתה אשר היתה בה לפני כן.
אך מעמיקי המבט מבינים את אשר יודע כל חקלאי. ב"עיניים" הנותרות בחלקה הנותר של הזמורה, כוח גדול של צמיחה ופוריות גנוז וצפון. חלקה הכרות של הזמורה, אילו היה נשאר בה, היה מדכא את אותן "עיניים" פוריות לבל תתעוררנה. דווקא החיתוך החזק הוא המעורר את צמיחת השריגים הפוריים ביותר, והוא המביא ליבול כבד של ענבים, מהם יופק היין המשמח לבב אנוש.
אם רצונך להגיע אל הזימרה, תעבור בדרכך את הזמירה. אם רצונך להגיע אל הגאולה, עבור את ייסורי הגולה. אם רצונך להנות מזיוו של האביב, עליך לסבול את צינת החורף. אם רצונך להגיע אל חג החרות, עליך לטעום מטעם השעבוד. ומי שיזכה, יראה את אור הגאולה בוקע בתוך החושך של הגלות. הוא יאכל את קרבן הפסח "על מצות ומרורים", פסח מצה ומרור יחדיו. ויודה לה' על כל מעשיו. "נקדמה פניו בתודה, בזמירות - נריעה לו".
קול דודי דופק
"אני ישנה ולבי ער". במשך רוב ימי חייו - ישן הוא האדם. הוא פעיל ועסוק עד מאד, אך אינו מקשיב לשיח נשמתו. אישיותו העצמית - ישנה. אמנם הלב ער לשמוע את שיח הנשמה אשר קול ה' קורא בתוכה. אך לכלל ידיעה של ממש אין הוא מגיע, וקל וחומר שאין הוא בא לכלל מעשה.
מידי פעם בא הקב"ה וקורא לאדם: "עורה! למה תישן?". פתח את חדרי לבך, הקשב לשיח נשמתך ושובה אלי. אך דרכו של אדם, שהעצלות גוברת עליו. נוח לו במצב בו הוא נמצא. חרד הוא מפני השינוי. ירא הוא מפני המאמץ ומן המחוייבות לדבר ה'.
הקב"ה אינו מסתפק בקריאה בלבד. הוא עושה גם מעשים הבאי לעורר את האדם "דודי שלח ידו מן החור". כלפי מעשי ה' אי אפשר להישאר אדיש. מי שחווה ניסים גלויים, מי שנפגש פנים אל פנים עם השגחת ה' - אינו יכול להתעלם. "מעי המו עליו". אבל העצלות גוברת. עד שהאדם אוסף את כוחותיו ומחליט בכל זאת לשוב אל ה' - כבר מתפוגג הרושם של ההארה הא-להית, והאדם מחפש את א-להיו ואינו מוצא אותו עוד בתוכו.
כך קורה לאדם כפרט בהזדמנויות שונות בחייו. כך אירע גם לעם ישראל במשך ההיסטוריה שלו. הקב"ה קורא לנו ואומר: אל תמתינו לשעת הכושר: "שובו אלי" באמת, ואז אבוא גם אני "ואשובה אליכם". ואנו פונים אליו ומבקשים: "השיבנו ה' אליך", ואז "נשובה" בעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
