תחפושת - בשביל מה? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

5795

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הקדושים ממרכז הרב

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שלמה, למה אתה מתחפש השנה?
עזוב, שמוליק, תחפושות זה עניין לילדים. אנחנו כבר גדולים. השנה לא מתחפשים.
שלמה, מניין לך שמבוגרים לא מתחפשים. הרב שלנו מתחפש. אולי נשאל אותו - למה מתחפשים?

מי אני ומה שמי
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
בשעה שחטא אדם הראשון נולדו הבגדים בעולם, מכאן שלידתו של הבגד בחטא יסודה.
אמנם יש לשאול - מדוע אדם וחוה הרגישו צורך להתלבש דווקא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת?
התמיהה גוברת לאור העובדה, שהתפיסה המקובלת אצלנו היא, שהאכילה מעץ הדעת הייתה ירידה בדרגת האדם וחטא קדמון אותו אנו סוחבים על גבינו עד עצם היום הזה, ואילו הצורך במלבוש לא נראה לנו כירידה?
התשובה נעוצה בכך שהבגד הוא שקרן, לכן בעברית המילה ב.ג.ד היא מאותו שורש ממנו נגזרת המילה בגידה. הבגד הוא התחפושת השקרית של האדם. הבגד מכסה על האדם בעצמו, מכסה על הפנימיות והאישיות הפנימית של האדם.
בעולמנו לא נוח לאדם לגלות את פנימיותו לעיני כל, לכן הוא בחר בבגד שמהווה מסווה ותחפושת לאישיותו מתחילת השנה ועד סוף השנה, כמאמר ר' יוחנן: "מעולם לא קראתי לבגדי אלא מכבדותי ..." (שבת דף קי"ג). עיקרון זה נפסק להלכה, ולכן הדין הוא שאפוטרופוס המטפל בכספי יתומים יכול לקחת מכספי היתומים, כדי להתלבש נאה ולייצגם באופן מכובד בפני הרשויות.
לאור זאת מבאר השפת אמת, שמנהג התחפושות משלים את דמותו של חג הפורים, מפני שבפורים חייבו אותנו חכמים במצוות משתה ושמחה, וכאשר נכנס יין יצא הסוד, ומתגלה האדם במערומיו הנפשיים, מתגלית האישיות המקורית הפנימית שלו ללא כיסוי, ונוצר אצל האדם צורך נפשי להיות מכוסה, צורך זה מוצא את ביטויו בתחפושות. ורמז לדבר - א.ד.ר הוא שורש המילה 'אדרת'.
אלו דברי השפת אמת ואם יורשה לי להוסיף - התחפושת היא הביטוי והכמיהה ללבוש שאותו האדם רוצה בתת הכרתו לשאוף אליו.
אגב - המגילה כולה מגלה לנו את מה שמאחורי הלבוש. במגילה כולם מחופשים ומחפשים את עצמם - אחשוורוש, מרדכי, אסתר ולהבדיל - המן מחליפים בגדים ותפקידים לאורך כל המגילה.
ויהי רצון שהמידות הטובות שנקנה לעצמנו, הם יהיו הלבוש והתחפושת שנעטוף בהם את דמותנו, ועם חלוקא דרבנן זה נעלה לאבינו שבשמים.

חיקוי של התחפושות האמיתיות
הרב יניב חניא שליט"א -ראש פרוייקט 'שורש'
הרמ"ד ואלי, תלמידו של הרמח"ל, מביא בספרו (ספר הליקוטים) כוונות "קבליות" שיש לכוון באירועים שונים. על ברכת קריאת המגילה הוא מביא שיש לכוון שאנו קוראים את המגילה כדי לפרסם את הגילוי הגדול של הנס ("מקרא מגילה", מלשון - קריאה לגלוי). דהיינו - המן ניסה להסתיר את האור שמתגלה ביום הפורים, ודווקא מתוך ההסתר שלו התגלה האור.
ובאמת, כל מי שעוסק בהתמודדות עם שאלות האמונה והקשיים הדתיים של הציבור בימים אלו מבין את גודל בעיית ה"הסתר". בני הנוער (בעיקר) והמבוגרים נאלצים להתמודד עם המסיכה של תרבות המערב, המחצינה: "שמחה מושפרצת" וקצף כוכבים המסתיר את האמת... הכל מסביבנו מלא בתחפושות של חיוכים ובאורות מפזזים באושר מזויף.
לעיתים קרובות עיקר ה"התמודדות האמונית" שלנו היא להסיר את "אבק הכוכבים", המשודר אלינו מכל פינה ולחשוף את האמת - המסתתרת בין החגווים. לאחר הסרת הקצף החיצוני - נשארת מעט מאוד עבודה נוספת של קירוב לעבודת ה'.
על פי זה ברצוני לטעון, שעיקר עניינה של התחפושת הוא חלק מהסאטירה של פורים, חלק מהצחוק הגדול. אנחנו מתחפשים כדי לצחוק על התחפושת שהמציאות סביבנו לובשת. בתחפושת אנו מחקים את המסכה היום יומית שמכסה את חיינו ואת העולם הזה שמבלבל אותנו מאוד, ובפורים - תחפושת זו מצחיקה. כל מה שנראה לנו בחיי היום יום חזק כל כך, עוצמתי וכובש, הופך ביום פורים להיות לבדיחה, וממילא אנו למדים להתנער מהתחפושות האופפות אותנו כל השנה. בכך אנו אומרים לסביבה - רוצים לראות מהי מסיכה? תראו איך זה נראה באמת. סתם. מסיכה.
בעוד שהיין מגלה בפורים את הפְּנִים, המסיכה, בקריצה, מלמדת על השקר של החוץ. כך על ידי שימוש בתחפושות הבד שמחליפות ליום אחד את התחפושות האמיתיות של חיינו, אנו עושים ליצנות מהעבודה זרה של חיי היום יום.

התחפושת המחופשת
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
באחת הישיבות התיכוניות נערכה 'שבת מחזור' לבוגרי הישיבה. לשבת הגיעו, בין השאר, שני חברים טובים בני המחזור. האחד - בחור 'מתוקתק', מסודר ומאורגן, ואילו השני - 'נער גבעות' הלבוש בשלומפריות אופיינית.
ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, נעמד הבחור המאורגן וסידר את בגדיו היטב מול המראה התלויה בחדר. חברו ישב מאחוריו ונאם באריכות - "מה אתה מתעסק ב'חיצוניות', בגדים זה שטויות", וכן הלאה.
לפתע, הסתובב מיודענו המסודר, הביט במבט חודר ב'איש הגבעות' ואמר: "מה ההבדל ביני לבינך? כל מה שאני משקיע בלסדר את לבושי, אתה משקיע בלדאוג שלבושך יהיה מרופט ומרושל".
דומה, שסיפור אמיתי זה, יכול ללמדנו על מהותם של התחפושות בפורים. מנהג התחפושות הוא מנהג ישראל עתיק, שהוזכר בהלכה בדברי הרמ"א (סימן תרצ"ו, ח') "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים...", ונהגו בו גם גדולי ישראל. היו מגדולי החסידות, שהתחפשו בפורים למלכים ושופטים (סיפורי חסידים מועדים עמ' 245), גם מרן הרב זצ"ל התחפש בפורים - "לבש חולצה רוסית מעל למכנסיים, תקע בחצוצרה..." (מועדי הראי"ה עמ' רמז).
ככל מנהגי ישראל המבוססים, הציעו גדולי ישראל טעמים עמוקים למנהג. וכאן יש לעמוד על הבחנה חשובה - לכל חג יש אופי מיוחד משלו, שנוצר מהמאורעות, המצוות והמנהגים המיוחדים לו. לעיתים, ישנם מנהגים הנראים כ'צדדיים', מפני שאינם עולים בקנה אחד עם אופיו המרכזי של החג, אולם ברור שמנהג המטביע חותם מרכזי באופיו של החג חייב להתאים למהותו העיקרית של החג.
והנה, מנהג התחפושות הוא היום המאפיין המרכזי של פורים בחברת הילדים ובחברה הישראלית, ואילו מנהג השכרות הוא המאפיין המרכזי של פורים אצל בני הישיבות. אולם מבחינה רעיונית, מנהגים אלו נראים כהפכים - פורים של שיכורים הוא חג התגלות הפנימיות, ואילו התחפושות מבטאות את ההסתר וה'חיצוניות'?
דומה, שהתירוץ לסתירה זו נעוץ בסיפור בו פתחנו. אמת, בגדים הם 'חיצוניות'. אך האם כל אדם לא בוחר את האופן בו הוא רוצה להיראות, לפי הנקודה הפנימית שלו? יש מי שרוצה להיראות מסודר מסיבה פנימית שלו, ויש מי שבוחר להיראות מרושל, לא כי הבגדים אינם חשובים בעיניו, אלא מפני שבפנימיותו הוא החליט שחשוב לו להיראות מרושל.
בפורים אנו מתחפשים, ובכך אנו נותנים ביטוי לנקודות פנימיות בקרבנו, שהסתרנו כל השנה . הפסיכולוגים אומרים, שילד מתחפש לדמות שמבטאת נקודה שהודחקה אצלו. לדוגמא - לעיתים, ילד מתחפש לתינוק, כי הוא כמה לתשומת לב שהוענקה לתינוק החדש במשפחה.
עיקרון זה בנוי על תפיסת היסוד, שהמעגלים החיצוניים מבטאים את המעגלים הפנימיים, לפיכך כליו ובגדיו של האדם מבטאים את פנימיותו. יעקב חזר על פכים קטנים (חולין צ"א), מפני שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. ובאדרתו של אליהו בוקע אלישע את הירדן, ובכך - "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב' ,ב'. אורות הקודש ש"א).
מכאן למדנו, שגם התחפושות 'מתחפשות' בפורים. נראות כחיצוניות ובאמת הם שיא הפנימיות.

רבנים שונים

הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת מעשר שני פרק ג משנה ב,ג
ז אלול תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב

עניני החג

5 דק'
תצוה
תצוה – מה הוא הריח של פורים?
הרב מאיר גולדויכט | ו' אדר תשפ"ה
תצוה
לבושי מרדכי ומלבושי הכהן
הרב דוד דב לבנון | ערב פורים תשנ"ט
עניני החג
קריאת מגילה
"קול צופייך" – גיליון 348
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר תשס"ו
עניני החג
בין ארור המן לברוך מרדכי
הרב מאיר גולדמינץ | ג' אדר תשפ"ה

עניני החג

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוד חי הכהן
הרב יהודה מלמד
הרה"ג צבי שכטר

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז