ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הרדיפה אחר רגשות והישגים רוחניים היא חלק מהחיים היהודיים כפי שהייתה תמיד. אך למאמץ הזה יכול להיות גם חיסרון. כשמציבים את רף ההישגים הרוחניים גבוה מדי, מי שחש שהוא לא מצליח להגיע (וקרוב לוודאי שרובנו כאלה) לשיאים הרוחניים שהוא הציב לעצמו, חש אכזבה, תסכול ולפעמים אפילו דיכאון. בספורט תחרותי נוהגים לומר שהשחקן צריך לשחק תמיד במסגרת המגבלות שלו, במסגרת יכולתו. אדם צריך לדעת מה הוא באמת מסוגל להשיג, ומזה להפיק את המיטב. השתדלות גדולה מדי, השלכת הכדור מהר יותר ממה שצריך, עלולה להוביל לתבוסה ולהפסד.
שנותיי בתחום החינוך לימדו אותי שזה נכון גם בתחום הזה. כאשר קובעים לתלמיד מטרות לא מציאותיות ותובעים ממנו להשיג אותן, התוצאה הסופית עלולה להיות תחושת כישלון, חוסר ביטחון עצמי ואפילו רפיון ידיים שיביא את התלמיד שלא להשתדל להשיג גם מה שהוא כן מסוגל להשיג. בתחום הזה, כמו ברוב תחומי החיים, לפעמים כל המוסיף גורע. גם כאן יש להחיל את כלל הזהב של היהדות שדוגלת באיזון ופרופורציות, במתינות ובהכרת המציאות.
תאמרו לי שהתלמוד עצמו הרי אומר שאדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן מתי תגיע ישתוו התנהגותו ומעשיו לאלה של אבותיו: "מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם יצחק ויעקב?". טוב, אנשים כאברהם, יצחק ויעקב כבר לא יהיו בקרבנו. למען האמת המנהיגות של הדור שלנו לא מצליחה להגיע אפילו לגדולתם של הרבנים מהמאה הקודמת, לא באישיות ולא בהישגים. הרעיון של ירידת הדורות מאז מעמד הר סיני הוא חלק מהמסורת מהשקפת העולם שלנו.
אם כך, מה משמעות דברי התלמוד שאומרים שעלינו לשאוף לכך שמעשינו יהיו כמעשי אבותינו? שאלה זו הטרידה את חכמי ישראל דורות רבים. היו כאלה שהבינו את הדברים כפשוטם ומשום כך תמיד היו במצב שלא הצליחו להשיג את המטרה. היו אחרים שפירשו את הדברים כמסר שנועד ללמד אותנו ענווה. גם אם ההישגים שלנו גדולים מאוד בעינינו, אסור לנו להיכנס לתחושה של יהירות בגלל ההצלחה שלנו, שהרי עוד לא השגנו את המטרה של השתוות לאברהם, ליצחק וליעקב בהישגים.
פרשנות נוספת, שגם היא לא מקבלת אותם כפשוטם, אומרת שהדברים נועדו לדרבן אותנו לשאוף להצליח יותר ולעודד אותנו לצמיחה רוחנית מתמדת.
לא משנה איך נתמודד עם דברי התלמוד, עובדה היא שהשתדלות מופרזת היא מתכון לאסון בכל תחומי החיים. במקום אחר בתלמוד אמרו חז"ל "תפסת מרובה לא תפסת". כשמנסים לתפוס יותר מדי, לא תופסים כלום, ואם מלכתחילה מנסים לתפוס משהו ריאלי יש יותר סיכוי להצליח.
אחת הבעיות שיש לנו כיחידים, כזוגות, כארגונים וכאומה היא הציפיות הבלתי מציאותיות שיש לנו ואכזבות שאנחנו תמיד נוחלים כאשר המציאות לא עונה על הציפיות האלה שלנו. אנשים מתייאשים כאשר התפילות שלהם לא נענות, והברכות לא מתקיימות. הם חשים שהחיים אינם הוגנים כאשר הקב"ה לא מגיב בצורה חיובית למאמץ ולהתפתחות הרוחנית שלהם. התעלות רוחנית היא אופוריה זמנית בלבד, במקרה טוב. כששואפים כל הזמן לתחושת התעלות, הרבה פעמים התוצאה היא דווקא תחושה של דכדוך ודיכאון. כולנו צריכים להשתפר בתפילה, במעשים טובים, בשמירת המצוות וביחסים שבין אדם לחברו. אך רק לעתים נדירות השיפור הזה מתרחש בגלל התגלות פתאומית או השתדלות דרמתית. לרוב הוא תוצר של עבודה קשה, התמדה ומחויבות, תוצאה ושל הערכה כנה ומציאותית שהאדם מעריך את כישוריו ואת יכולתו לפעול במסגרת המגבלות שלו.
העולם היהודי היום מוצף בפנטזיות וסיפורים על עבר שלא היה קיים כפי שהוא מתואר, תופעה שרק מגבירה את הלחץ ומעלה את הרף הרוחני עוד ועוד. התוצאה היא אכזבות בלתי נמנעות. בעולם הבא לא ישאלו מדוע לא היינו כמו אנשים אחרים מזמן אחר וממקום אחר אלא רק מדוע לא הפקנו את המיטב מעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
