ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות י"ז ט).
לאחר הנצחון מסכם הכתוב:
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ מִלְחָמָה לַיקֹוָק בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שם, טז).
לא ברורה משמעותה של הכרזה אלקית זו.
למעלה מארבע מאות שנה מאוחר יותר קיבל שאול המלך ציווי מפי שמואל הנביא:
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (שמואל א ט"ו ג).
ציווי זה זעזע את שאול, רגשותיו ההומניים נתעוררו וגרמו לו לעבור על דברי הנביא ולאבד את מעמדו כמלך. חז"ל מבקרים אותו קשות ומספרים לנו כי קושי למדני-הלכתי הפריע לו בביצוע הציווי. וז"ל הגמרא:
"בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול "לך והכית את עמלק", אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו "אל תהי צדיק הרבה" (קהלת ז' טז)" (יומא דף כב עמוד ב).
נשאלת השאלה האם הציווי שנצטווה שאול הוא ציווי לדורות? האם אכן אלו הם גדרי המצווה באופן קבוע?
באמצעות בירור השאלה הראשונה מה פשר השבועה "כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ", נשתדל לענות על התשובה השניה.
מצאנו במדרש ההלכה על פרשתינו:
"ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לד' וגו', ר' יהושע אומר לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי ממלכתו (שלמה) באותה שעה מלחמה לד' בעמלק.
ר' אלעזר המודעי אומר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים. שלא יאמרו גמל זה של עמלק".
ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו". (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי).
אם כך מצינו שלש דעות:
א. דעת ר' יהושע כי שבועה זו נוגעת למעשיו של הקב"ה ורק שלו באחרית הימים.
ב. דעת ר' אלעזר המודעי כי משבועה זו נלמד שהציווי שקיבל שאול הוא הציווי הקבוע מדורי דורות ובכל הדורות בהם ניתן לקיים בפועל מצוות מחיית עמלק. הציווי הוא להכרית כל זכר לעמלק.
ג. דעת ר' אליעזר היא שהשבועה מלמדת אותנו שאפשר לקבל גרים מכל העמים (כולל אדומים, מואבים, עמונים ומצרים) אבל לא עמלקים.
נשאלת השאלה כמי נפסק להלכה למעשה? הפוסק היחיד שהכריע בכך היה הרמב"ם. הוא פוסק כר' יהושע. לכן בפסקיו אין הוא מביא את הציווי שנצטווה שאול כפסק לדורות כי הוא היה רק הוראת שעה. כמו כן, לשיטתו ניתן לקבל גרים אפילו מעמלק.
לשיטת הרמב"ם ברורה תמיהתו של שאול מכיוון שהוא נצטווה ציווי יוצא דופן שלא היה לו אח ורע בתולדות ישראל.
הבה נפנים את המסר של חז"ל כי כשיש ציווי מפורש מפי נביא
ההדרכה היא "אל תהי צדיק הרבה"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
