מעבר ממשפטי הגויים למשפטי התורה, כיצד? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
משפט אזרחי (ערכאות)

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

5 דק' קריאה

ראיתם את הבג"ץ הזה, נופף משה בעיתון שבידו בהתרגשות, שוב הם התפתלו ופסקו בצורה מעוותת. מי הם ה'חכמי חלם' שנתנו לשופטים הללו כוח כה גדול ביד?
"אתה ואני", הפתיע אותו קול מאחוריו, שהמשיך ותבע: "כולנו נותנים להם כוח בכך, שאנו הולכים להישפט בפניהם, ורואים בהם כתובת לצדק ויושר. הגיע הזמן שננסה לחשוב - מה עלינו לעשות כיום כדי שהמדינה תתנהל על פי המשפט העברי?

היערכות לשלב הבא בגאולה
הרב ראובן הילר שליט"א - רב העיר הוד השרון
נשים את הדברים על השולחן באופן היותר ברור: אנו רוצים שמדינת ישראל תהיה כלשון הרב קוק זצ"ל - "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית... יסוד כסא ד' בעולם שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד" (אורות עמוד ק"ס).
אנחנו שמחים על הקמתה של המדינה, אך המצב שלה בהווה רחוק משאיפתנו. החזון שלנו שונה כמעט בכל תחום מהחזון הנוכחי של מובילי המדינה, אך הפערים הגדולים והניכרים ביותר (כפי שהדגיש תמיד מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל) הינם בעיקר בתחום המשפט והחינוך.
מכיוון שבוטחים אנו בחסדי ד' עמנו שלאחר תקופת קמעא קמעא, יצעידנו אל עבר הגאולה השלמה במהרה בבחינת "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", חייבים אנו להיערך לחידושו וקימומו של המשפט העברי בארצנו.
בעיות רבות לנו בזה, אך אתמקד בשלושה תחומים:
התחום הפרסונאלי : פשוט וברור שתפילת "השיבה שופטינו כבראשונה" איננה רואה, בדרך כלל, בשופטים שבימינו, באופן שפיטתם, בחוקים עליהם הם מתבססים וכדומה את מושא ציפיותינו. אנו מתפללים לשופטים ודיינים שיהיו מעורים בחיי העם, ויחד עם זאת בקיאים בנבכי התורה ויהא בכוחם לפסוק על פי תורה גם בשאלות שלא נשאלו במשך אלפי שנים. לשם כך עלינו לעודד הקמתם והרחבתם של כוללים להכשרת דיינים כאלו.
בתחום הקנוני יש התחלה מצוינת של סדרות ספרים ופסקי דין הן של המערכת הממוסדת של דייני בתי הדין והן של בתי הדין לממונות. יש להושיב תלמידי חכמים, שיבנו מחומרים אלו ספרי חוקים מסודרים למדינת התורה. עבודה התחלתית בתחום זה עשו ד"ר שילם וורהפטיג ופרופסור רקובר, אם כי מן הראוי שמפעל כזה יהיה בחסות בית מדרש תורני ולא אקדמי.
התחום המסובך ביותר הינו התחום ההסברתי . כמובן ניתן להפטר מאחריות בתחום זה באמירה: "הלוא מדינת התורה תהיה רק כשרוב העם יחזרו בתשובה", אך לעניות דעתי אנו צריכים ויכולים לפעול כדי לקדם תחום זה. יש אכזבה עצומה בציבור מהמערכת הנוכחית ומאידך קיים חוסר היכרות מוחלט עם האוצר הנפלא של משפטי התורה, רמתם המוסרית של הדיינים ומהירות הפסיקה בבתי הדין התורניים. כשהעם יתוודע למערכת בתי הדין, ויתחיל להעדיף בתי דין אלו בתחומים שאפשר מבחינת החוק לעשות זאת, ייווצר לחץ מלמטה, שיביא בסופו של דבר להפיכת המשפט העברי לספר החוקים הרשמי של מדינת ישראל.

פניה לערכאות משפטיות
הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, ואע"פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם" (גיטין פ"ח), כלומר לפנות אליהם בתביעה משפטית. לפיכך, נקט הרמב"ם (סנהדרין כ"ו ז') לשון חריפה והגדיר את הפונה לערכאות: "כאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו".
הרב הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל, קבל רבות על חילול ה' הנורא בכך, שדווקא עם שיבת ציון ותקומת מדינת ישראל, לא הצלחנו בעוונותינו הרבים להעמיד את המשפט העברי, דין התורה, כמשפט המדינה.
על כן פשוט הדבר שאין לאדם לתבוע את חברו בבית משפט אזרחי כלל ועיקר! יתר על כן - אם בית המשפט פוסק לזכות את אחד מבעלי הדין בניגוד למגיע לו על פי דין תורה, הרי הממון הזה גזל בידו (חידושי רע"א שם).
במקום בתי המשפט האזרחיים, עלינו לעודד פנייה לבתי דין לדיני ממונות הדנים כפסק בוררות, ואשר פוסקים פשרה הקרובה לדין תורה. כך ממשיכים דייני ישראל לדורותיהם, במסורת הנמשכת מאז מתן תורה ועד עצם היום הזה, לדון ולפסוק על פי דיני התורה בין איש לרעהו, בין אדם לחברה ולקהילה וכמובן בין איש לאישתו.
אמנם יש מצבים שמותר לפנות לבית משפט אזרחי : במקרה שהנתבע מסרב להתדיין על פי דין תורה, נותן בית הדין רשות לתובע לגשת לבית משפט על מנת להציל את ממונו (שו"ע חו"מ כ"ו, ב). גם במקרה של תביעה הקשורה לתקנות הציבור והקהל הדנים לפי כללי וחוקי המינהל, התקשורת, חוקת העבודה וכדומה, ואשר בתביעה זו תובעים את רשויות השלטון (מדינה, רשות מקומית), שלצערנו אינם כפופים לדין תורה ולא יבצעו פסק דין של בית דין רבני, מותר לפנות לערכאות (כמו בי"ד לעבודה - בתביעת פיצויי פיטורין, הלנת שכר, זכויות עובד וכדומה). במקרים אלו מותר לשפוט על פי תקנות הציבור שקבעו אינסטנציה ציבורית אשר לה הסמכות לדון בכך, אך כמובן שפנייה כזו צריכה להיות על פי היתר רב-פוסק.
תפילתנו לה' יתברך כי ישיב לנו את שופטינו כבראשונה, ויעמיד לנו שופטים יראים ושלמים, בעלי גאווה יהודית, שכפופים לחוקי התורה ולא חלילה לחוקות הגויים ולמשפט הבינלאומי "הנאור". ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.

איפה יוסל'ה?
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
לא חטפתי ולא החבאתי את יוסל'ה שוחמכר, למרות שאני גר בצפת בבית שהחביאו בו את יוסל'ה לפני ארבעים וחמש שנה. קניתי את הבית אחר כך, יש לי הוכחות. למרות זאת כשהייתי ילד קטן צעקו אחרי ברחוב: "איפה יוסל'ה?" כאילו שאני חטפתי אותו, כי הייתה לי כיפה על הראש. אם לא היה לך אליבי והיית דתי - היית חשוד טבעי. התקשורות שהבינה לרוחו של השלטון עודדה את ה"עליהום".
איך סכסוך משפחתי הופך לפרשיה לאומית? בן גוריון החליט שצריך להראות לדתיים מהו "שלטון החוק", והוציא את כל הסוכנים החשאיים, שאמורים לעסוק בביטחון המדינה, כדי לתפוס את יוסל'ה. לשם כך חטפו הסוכנים את רות בן דוד בצרפת וחקרו אותה באמצעים שונים ומגוונים. כשהוציאו ממנה את כתובתו של יוסל'ה באו ולקחו אותו בניגוד לרצונו(!!) והביאו אותו לאמא שזנחה אותו בעבר.
התוכנית שלה הייתה לעזוב את ישראל ולגור ברוסיה, להתחמם לאורו של סטאלין "שמש העמים". הסבא שלקח את יוסל'ה לרשותו, הכיר את הצדק הרוסי. הם כבר הורידו לו עין אחת כשהיה בגלות בסיביר, עונש על שמירת מצוות. הוא לא הסכים שהאם תיקח את הנער לרוסיה בכוח ותעבירו על יהדותו.
הסוכנים של בן גוריון פעלו כדי לבסס את "שלטון החוק של מפא"י". למה "החוק של מפא"י"? כי כש"שלטון החוק" לא התאים לבן גוריון, ובית המשפט חייב את בן גוריון לפנות את יקיריו מקיבוץ "ברעם", הוא קרע את פסק הדין של בית המשפט העליון, מפני ש"כמה חיילים יש לבית המשפט העליון?" זה היה כשהם לא הבינו מי השליט האמיתי. לא מתאים - אין שלטון חוק.
את התפקיד של בן גוריון לקח אהרון ברק. אין חוק - יש אני! "אהרון ברק הוא כמו שודד ים משפטי, ששובר את השיא העולמי ביוהרה שיפוטית". כך כותב פרופ' ריצ'רד פוזנר, שופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בשיקאגו ואחד המשפטנים החשובים בארה"ב.
טועה מי שחושב כי אהרן ברק פסק על פי החוק. "ברק לוקח כְּמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים". "בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא משתמש בחוקים עצמם כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה". לדבריו של פרופ' פוזנר ברק השתלט על המדינה, ביטל את חוקיה ואת רצון תושביה. ביטל את הערכים והחוקים שלא נראו לו, והשליט את הערכים שנראו לו. את הכל הלביש במילים של חוקים ועיקם אותם לפי רצונו. אם הוא לא מצא חוקים - הוא המציא אותם.
איך מתמודדים עם המסורת השיפוטית שהשאיר אהרון ברק? א] היום צריך להתפלל בכוונה אמיתית: "השיבה שופטינו כבראשונה". ב] מחר כשנהיה בשלטון, נדע מה לעשות, רק שזה יהיה למען הערכים שאנחנו מאמינים בהם.

משפט אזרחי (ערכאות)

בימה תורנית