ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
