ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אלא שלפעמים אפילו התוכניות הטובות ביותר (גם של רבנים), משתבשות. הדברים המרגיזים האלה פשוט לא תפקדו כמו שצריך. אחרי שהדלקנו את הלהבה הראשונית, האש גוועה חיש מהר. אחרי ששיחקתי הרבה עם הפתילות, הצלחתי ברוב המקרים להשיב את הלהבה, על אף שלא תמיד עלו מאמציי יפה. המצווה המשמחת של הדלקת נרות חנוכה הפכה לחוויה בלתי נעימה ועתירת מתח ותסכול בגלל אותן כוסיות שמן זית שהיו אמורות להיות נקיות ומושלמות.
לא התנחמתי בעובדה שכמעט כל אדם שרכש את כוסיות שמן הזית המוצק של החברה המסוימת הזאת לנרות חנוכה גם הוא סבל מקשיים ותסכולים. הכוסיות האלה הרי לא נמכרו במחיר מציאה! נדמה היה שחג החנוכה נהרס במידה רבה בגלל כוסיות שמן הזית האלה. יכולתי להשתמש בנרות, כמובן, אבל רציתי להימנע מהניקוי הבלתי נמנע של טפטופי השעווה. (אני משוכנע כעת, לאחר צבירת ניסיון אישי רב-שנים שאין דבר כזה נרות חנוכה שאינם מטפטפים.) מכל מקום, אני תמיד מעדיף להדליק נרות חנוכה בשמן זית. משום כך התעקשתי להוסיף ולהשתמש בכוסיות שמן הזית בכל ימי החנוכה למרות התסכול.
אבל הייתה קרן אור גם בכל התסכול הזה - הטור המבריק הזה הואר מתוך נבכי מוחי החשוכים. בעזרת מחקר מדעי קפדני ומדוקדק אף גיליתי שהפגם בכוסיות השמן לא היה בשמן אלא בפתילות. הן פשוט לא ספגו את השמן כראוי. לא משנה כמה השמן מושלם, פתילות גרועות מסכלות את הדלקת הנרות הקדושים שוב ושוב.
דומני שזה נכון גם כשמדובר בחברה היהודית היום. יש לנו אספקה בלתי נדלית כמעט של שמן מעולה - ידע תורני, חכמים, כישרונות וכמויות, אך משום-מה רובו כמעט שלא זוכה לראות אור יום. אין מספיק פתילות יעילות - מורים, רבנים, גיבורים ומנהיגים - שמוכנים ומסוגלים לספוג את השמן הזה ולהפוך אותו לאור שיאיר לנו וידריך אותנו.
אולי אי אפשר ללמד מנהיגות, אבל בוודאי אפשר לטפח ולעודד אותה. חייב להיות תמריץ לא רק למילוי כוסית השמן הפרטית, להשגת ידע תורני לעצמך, אלא גם לתפקיד החשוב לא פחות של הפתילה, של מי שמפיץ את אור התורה לעם שרובו מגלה בּוֹרוּת בכל הנוגע למורשתו, לעברו המפואר ולייעודו התובעני. לשם כך תלמידי חכמים צעירים ומנהיגים בפוטנציה צריכים לגלות נכונות להקריב, לכאורה, מעט מזמנם ומהנוחות הרוחנית שלהם על מנת לשרת את הקב"ה ואת עם ישראל. דאגה לרווחה הרוחנית של יהודים אחרים היא ערך עליון שיש לחזק בכל רובד של המערכת החינוכית שלנו. "וכשאני לעצמי מה אני?" הלל חשב לא רק על השמן אלא גם על הפתילות.
רבותינו מציינים שנס פך השמן במקדש היה בעצם שחזור של הנס שעשה אלישע עם אלמנת הנביא עובדיה. אלישע אמר לה לאסוף כלים, בלתי מוגבלים במספרם, ולהתחיל לצקת את השמן מכלי קטן של שמן שהיה לה בביתה. הוא אמר לה לא להתקמץ או להיזהר בעניין מספר הכלים שהיא אוספת. היא עשתה כדבריו, לפחות לפי הבנתה ולשביעות רצונה, ושאלה משכניה ומחבריה כלים רבים מאוד, ובדרך נס הצליח כלי השמן הקטן למלא את כל הכלים שהיא הכינה. היא צפתה בהתרגשות בשמן שעתיד להציל אותה ואת משפחתה מרעב ומשעבוד בעודה יוצקת אותו אל הכלים. רק כשהיא ביקשה עוד כלי כדי למלא אותו בשמן ובנה אמר לה שאין עוד כלים, זרימת השמן נעצרה.
אין לעם היהודי מחסור בשמן נסי. המחסור הוא רק בכלים, בפתילות שסופגות את השמן ומביאות אור וזוהר לזולתם. גם זאת משימה מתסכלת - לשכנע אנשים לנהוג באלטרואיזם, בזולתנות החיונית כל כך לכך שגם לאנשים אחרים יהיה בחייהם מעט שמן ואור רוחני. עם זה, נראה לי שזה אחד הלקחים שהחשמונאים ביקשו ללמד אותנו. מי ייתן ונרות חנוכה שמהם נפרדו לא מזמן יוסיפו להאיר את דרכנו בטוב ובבריאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
