ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בשנה שעברה כתבנו אודות נסיונו של יוסף להפוך את מצרים למדינה מונותיאיסטית, שתושביה מאמינים ב"אמונת הייחוד". השבוע נסביר מה גרם לכשלון המהפכה.
שיאם של השינויים היה במהפכה האגררית, שאפשרה ליוסף שלטון כמעט מוחלט בחייהם של המצרים. הכתוב טורח לציין פעמיים כי המהפכה לא הייתה מושלמת. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה ...וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה ... רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ז כ-כו).
ניתן לומר חד משמעית כי ה"ממסד הדתי" האלילי במצרים מנע את הבשלתה הסופית של מהפכת יוסף, הרוחנית. על כוחו של ה"ממסד הדתי" המבוסס על רגשי אמת של אמונה, קשה מאוד להתגבר, גם כשהוא מנותב לכיוונים שלילים. השבוע ניתן עוד דוגמא לכך, מההיסטוריה של עמנו.
אחת החידות הקשות ביותר בתולדות עם ישראל היא, הצלחתו של מרד אבשלום. קשה להבין כיצד הצליח "בן סורר ומורה" למשוך את העם ולמרוד בדוד המלך - "נעים זמירות ישראל", שהיה גם אחד המנהיגים המוצלחים ביותר של העם בכל הדורות, מבחינה צבאית ופוליטית. קשה מאוד לטעון שאבשלום ניצל משבר במערכת המשפט של דוד, גם בגלל שדוד היה "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמו"ב ח' טו) וגם בגלל שטענתו של אבשלום היא לכאורה, הרבה יותר ממעוררת גיחוך. כל ילד יודע שהצהרתו של אבשלום בלתי ניתנת למימוש:
"מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו".
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
עיון בפסוקים המתארים את המרד מגלה, כי הכתוב מדגיש את הקרבת הקרבנות כחלק בלתי נפרד מההכנות ומהביצוע.
וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק (אקריב קרבנות):... בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (שם ט"ו ז-יב).
מדוע זקוק אבשלום להיתר מיוחד להקריב את נדרו? ומדוע העם מתאחד סביב אבשלום בהקשר זביחת הזבחים?
נציע את ההסבר הבא: דוד בחר בירושלים בעקבות התגלות אלקית לה זכה בהר המוריה. דוד ידע כי ברגע שיבנה בית המקדש בירושלים, הבמות יאסרו עולמית. על כן, הפסיק את המימון הממשלתי לבמות הציבוריות ואף אסר על תמיכה של משפחת המלוכה בבמות אלה. כל זה מתוך נסיון לחנך את העם לכיוון ההכרה בירושלים, כמרכז הרוחני היחיד של עם ישראל, לדורי דורות.
ההתנגדות למהלך זה הגיעה משני כיוונים:
א. ה"ממסד הדתי" שהיה אחראי להפעלת הבמות, במיוחד, בזמן היתרן. אנשים אלה היו אמורים להפסיד את מקום עבודתם ולרדת ממעמדם בעקבות הפסקת העבודה בהן.
ב. המוני בית ישראל שלא היו מוכנים להפסיד את האפשרות להתקרב אל הקב"ה, על ידי הקרבה גם קרוב לביתם.
המשלחות שהגיעו אל דוד ונדחו על ידו, פגשו את אבשלום שהבטיח להם שאם הוא יקבל את השלטון, ויהיה ה"שופט" = המנהיג, הוא יצדיק את טענותיהם ויבטל את מגמתו הרוחנית של דוד לביטול הבמות. לתפיסה רוחנית זו היו תומכים רבים, כפי שמוכח מכך, שעד ימי יאשיהו לא הצליח אף אחד ממלכי יהודה הצדיקים לבטל את ההקרבה בבמות.
רק אחרי התנהגותו של אבשלום כלפי פילגשי דוד, הבינו גם "הדתיים" את הטעות שעשו וחזרו לתמוך בדוד.
הבה נתפלל כי נזכה להתגברות רגשי הקודש והאמונה בעם ונתפלל גם כי הממסד הדתי יפעל בדרך שתגביר
קידוש שם שמים ברבים וישרת את הציבור, בדרך שתקרב רבים ל"אמונת היחוד" ועבודת הבורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
