ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
כפי שכבר כתבנו בעבר, רוב הציבור בארץ ישראל בעת החדשה (מזה כמאה ועשרים שנה) סומך על "היתר המכירה" כפתרון לכלל בדיעבד, כל עוד אין ברירה אחרת, הלכתית ומעשית.
השבוע נסביר מהם החסרונות של פתרון זה וכיצד התגברו על חלק מהם בשנים האחרונות. נסביר גם מדוע בצער רב, תוך תפילה לקב"ה להחזרת עטרת השמיטה ליושנה, אנו נאלצים להמליץ לציבור לקנות תוצרת חקלאית זו. בשבוע הבא בעה"י, נסביר למה יש לתמוך בחקלאים המעבדים את שדותיהם על פי הדרכת הרבנים הפוסקים ולא לקנות תוצרת נכרים.
המצב הקשה של החקלאים היהודים בארץ ישראל , בזמן חידוש ההתישבות החקלאית בעת החדשה, הוחמר עוד יותר כאשר נאלצו להתמודד עם שאלת שמירת מצוות השמיטה. גדולי ישראל ניסו למצא מזור למצוקותיהם. אז עלתה האפשרות למכור את האדמות לנכרי כדי להפקיע את האיסור לעבד את האדמות בשנה השביעית. הצעה זו עוררה פולמוס הלכתי נוקב שחצה קוים. גם תומך גדול בציונות כמו ה"נצי"ב" התנגד לה. בסופו של דבר, גדולי עולם כמו הרי"א ספקטור מקובנא, הרב יהושע מקוטנא, הראי"ה קוק (ובעקבותיו כל הרבנים הראשיים), רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, והרב שלמה זלמן אוירבך (תוך תביעה לשיפורים שכבר בוצעו בשנים האחרונות) תמכו בשיטה זו.
היתר המכירה נסמך על העקרונות ההלכתיים הבאים:
א. כיון ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, לרוב רובם של הפוסקים, "יש קנין לגוי להפקיע את הארץ מחיובה במצוות שביעית" (עיינו בסוגיא גיטין מז ע"א, מבוא ל"שבת הארץ" לראי"ה קוק פ' יא וב"חוות בנימין" למו"ר הגר"ש ישראלי ח"ג סימן קא בחליפת המכתבים עם הגרש"ז אוירבך).
ב. קדושתה של הארץ וחיוב ההתיישבות בה אינם תלויים בשאלה אם יש חיוב במצוות התלויות בארץ (מבוא ל"שבת הארץ" פ' טו).
ג.אין איסור "לא תחנם" (האיסור מדאורייתא לחזק אחיזתם של נכרים בארץ ישראל) במכירה לזמן, שמטרתה חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
ד. אין איסור "ספיחין" ודין "שמור ונעבד" בתוצרת חקלאית שגודלה על פי היתר הלכתי (כדעת המהר"י קורקוס ואפילו לדעת החזו"א שביעית סי' ס"ק ו, במקום שהמכירה נעשתה בדרך המועילה).
ה. ארבעת המלאכות האסורות מדאורייתא לא יעשו, גם אחרי ההיתר, באופן אסור.
בשנים האחרונות נעשו שיפורים רבים מבחינה הלכתית בנושא זה. נזכיר כמה מהם:
א. כנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד הפוטר עסקת מקרקעין הנוגעת לשמיטה מחובת רישום בספרי הטאבו.
ב. המכירה לא נעשית באמצעות הרשאה ושליחות (מה שמבטל חלק ניכר מטענותיו של ה"חזון איש" כנגד ההיתר).
ג. חוזה המכירה עבר שיפורים רבים כולל ביטול האפשרות ש"נסיך סעודי" ישלם עבור הקרקעות ולא יחזיר אותן.
ד. הממונים מטעם הרבנות הראשית על הנושא הרב אברהם יוסף והרב זאב ויטמן בדקו לעומק את שאלת הבעלות של כל מוכר, וישבו עם בעלי הקרקעות שהבינו היטב את משמעות המכירה, כך שגם הטענות בדבר אי גמירות דעת נפלו.
יתרונה הנוסף של שיטה זו כי היא איננה פוגעת בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בימינו. היא מאפשרת המשך אספקה של פירות וירקות, כולל יצוא, לאורך כל השנה, במחירים סבירים. שיטה זו הינה הפתרון היחיד אשר מביא בחשבון את צרכי הכלל ולא רק את רצונו של היחיד לנסות ולהדר מבחינה פרטית.
למרות הכל, נחזור ונזכיר כי "היתר" זה ניתן בדיעבד ויש חובה בכל שנת שמיטה לבחון את הצורך בשימוש בו. יש ב"היתר" זה משום ביטול חלקי של "תורת שמיטה". הקרקעות אינן שובתות, האדם איננו שובת ואין כל משמעות סוציאלית לשנת השמיטה.
על כן נחזור על דברינו, כי יש להמשיך ולהתפלל, שנזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה,
בהידור ובשמחה, יחד עם חיזוק התישבותנו בנחלת יעקב אבינו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
