ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע ננסה לברר, מה פשר הפתרון של " אוצר בית דין "? מה הם מעלותיו? ולמה גם הוא פתרון של "בדיעבד"? זאת, אף על פי שהוא היה הפתרון המועדף ביותר, על מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, בתנאי ימינו (עיינו כדוגמא במאמרו על סידורים נאותים בשנת השבע, חוות בנימין ג סימן צח, בצאת השנה קובץ בענייני שביעית, בהקדמה).
המקור לפתרון זה מצוי בתוספתא:
"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר. הגיע זמן ענבים שלוחי בית דין שוכרין פועלין בוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר ... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (שביעית פרק ח הלכה א).
הרמב"ם מתעלם מתוספתא זו ואיננו מביא אותה להלכה ב"יד החזקה". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר דעתו של הרמב"ם בנדון ואכמ"ל. לעומתו מדברי הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ה) משמע שפשוט לו שכך נפסקה הלכה. מדברי התוספתא משמע שפתרון זה ננקט, כדי לחלק את היבול מן השדות המופקרים , בצורה צודקת, לכל אחד לפי צרכי ביתו. בכך הרוויחו בתי הדין הממונים על הנהגת הציבור, את אחת ממטרות השמיטה החשובות, ביטול הקניין הפרטי בשנת השבע וחלוקה שוויונית של היבולים שגדלו מעצמם לפי הצרכים ולא לפי היכולת.
שני התומכים הגדולים של פתרון זה (ולא נעמוד בדברינו הקצרים על ההבדלים שבין שיטותיהם) היו החזון אי"ש ומרן הגר"ש ישראלי. שניהם מנימוקיהם, הרחיבו פתרון זה כך שהוא אפשר לבית הדין למנות את החקלאים עצמם, לשלוחיהם בטיפול בשדות ובמטעים ובאיסוף היבול. השיטה מאפשרת את מכירת התוצרת והחזר הוצאות לחקלאים ולמערך השיווק. מדובר ב"קולות" גדולות המסתמכות אף הן על כך, שהחיוב בשמיטה בזמן הזה הוא מדרבנן. היתרון הגדול של שיטה זו, שהיא איננה מצריכה מכירתה של הארץ לנכרים. יתרונות נוספים הם:
א. שהיא מאפשרת לחקלאים להתפרנס מעמל כפיהם בהיתר בשנת השמיטה, ואיננה מחייבת אותם להתפרנס מן הצדקה.
ב. מצוות השמיטה באה לידי ביטוי מעשי, מכיוון שהתוצרת הגדלה בשיטה זו, קדושה לכל השיטות בקדושת שביעית, ואיננה משכיחה את תורת שביעית מן הסומכים עליה (המתנגדים יטענו מנגד, כי אין זה פתרון לכלל הציבור, אלא מכשלה, שהרי רוב הציבור איננו יודע כיצד שומרים על הלכות קדושת שביעית).
ג. פתרון זה מוזיל את מחירי הפירות ובכך יש התאמה לדגש החברתי של טעם מצווה זו.
הגר"ש ישראלי, אף על פי שתמך בפתרון זה והעדיף אותו על פני פתרונות אחרים, מסכים שיש לשיטה זו גם חסרונות בולטים:
א. "יש כאן הערמה בולטת" (בצאת השנה).
ב. "כמעט ביטול של הפקר הפרי למעשה" (בצאת השנה).
ג. זהו פתרון שמתאים רק לירקות שנזרעו בשישית ונלקטו בשביעית (תוך הסתמכות על שיטת הר"ש וכנגד פסקי הרמב"ם) וכן לפירות שביעית. פתרון זה אינו נותן מענה לבעיית אספקת הירקות לאורך רובה של השנה השביעית. לכן גם איננו פותר את בעייתם של מגדלי הירקות.
ד. פתרון זה אינו מאפשר להמשיך ולייצא תוצרת חקלאית בשנת השמיטה וכך מהווה פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כיון שלא מדובר בהפסד חד שנתי אלא בסגירת קשר עם לקוחות, שמיד יתקשרו בחוזים ארוכי טווח עם ספקים אחרים. האחריות והערבות ההדדית שלנו עם כל מגזרי הציבור מחייבת לקחת בחשבון גם שיקול זה.
לכן, נסכם שוב ונאמר כי גם שיטת "אוצר בית דין" כפי שהיא נוהגת הלכה למעשה היום איננה פתרון של "שמיטה לחומרא" או "שמיטה כהלכתה". המירב שנוכל לומר על "אוצר בית דין" הוא כי בין הפתרונות שכולם בעייתיים, "אוצר בית דין" הוא פתרון חלקי מועדף. (בשבועות הקרובים נסביר מדוע הפתרונות האחרים,כמו היתר המכירה, ותוצרת נכרים עוד יותר דחוקים).
נמשיך ונתפלל כי נזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה בהידור ובשמחה,
עם חזרתו של כל העם - בניו של יעקב - לארצם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
