ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל - תשפ"ה דין 'שבתון' בשיטת הרמב"ן
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
