ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ימים אלה מתאימים מאוד לברר את היחס בין מידת הדין למידת הרחמים, גם בגלל שדברינו השבוע, צריכים להתייחס גם אל פרשת בראשית.
סיפור הבריאה פותח בהכרזה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א' א).
השימוש בשם "אֱלֹקים" מדגיש את הדומיננטיות של מידת הדין בהליך הבריאה.
לעומת זאת בהמשך הדברים התורה מבהירה:
"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (שם ב' ד).
התוספת של שם ההויה מדגישה שגם מידת הרחמים שותפה בבריאה.
רש"י על אתר מצטט את חז"ל ומסביר:
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד' (בשם הויה), שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושתפה למידת הדין, היינו דכתיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".
תירוץ זה קשה מאוד להבינו כפשוטו. קודם כל כתוב במפורש "בָּרָא" ועוד, האם אכן יש הווא אמינא ומסקנה ביחס לבורא?!
ננסה השבוע להסביר את העניין.
העולם אכן נברא במידת הדין. יש אנשים שעולמם הרוחני סובב סביב מידת הדין והיא מכוונת את הליכות חייהם.
כסמל רוחני לקבוצה זו ניקח את שמאי הזקן וסיעתו. הם מוצאים בסיס לעולמם הרוחני בסיפור הבריאה הראשון ולכן הם קובעים כי:
א. "שמים נבראו תחילה ואחר כך הארץ" (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א). הצבת ה"שמים" בראש, משמעותה כי האדם נדרש לשאוף כלפי מעלה, שהרי נברא ב"בְּצֶלֶם אֱלֹהִים". חולשותיו כמי שנוצר מאדמה-ארץ, נמצאות במקום השני.
ב. השבת היא פסגת השבוע ובכל יום צריך להתכונן אליה. וז"ל הגמרא: "תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה" (ביצה טז ע"א). תיאור הבריאה במידת הדין אכן מציב את השבת כשיא הליך הבריאה. עולם החול עם מגבלותיו משמש רק ככלי להגיע אל פסגת השלמות הרוחנית - השבת.
קבוצה מיוחדת זו, שהיא קטנה ואיכותית (מחדדי טפי-יבמות יד ע"א) היא קפדנית כשמאי (שבת ל ע"ב) ודורשת מחבריה שלא להתפשר. נדגים זאת בשתי הלכות הנוגעות לחג הסוכות:
א. "מי שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית יצא ידי חובה" אבל לא לשיטת בית שמאי. לשיטתם "אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך" (סוכה פרק ב משנה ז).
ב. רק קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה, אבל "מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה (פתח את הגג) וסיכך על גבי המטה" בשביל קטן שזה עתה נולד ואין לך הצריך לאמו יותר ממנו" (סוכה פרק ב משנה ח).
לאחר הקדמה זו נזכה להבין את דברי בעל ה"שפת אמת" שמחדש לנו דרך בהבנת הביטוי "שבתחלה עלה במחשבה". וז"ל:
"אומנם כך הוא באופן זה ברא הבורא יתברך להיות רצון ומחשבת האדם לעשות הכל על פי מידת הדין ממש כרצונו יתברך. הגם כי בפועל אי אפשר לעשות ממש כרצונו יתברך מטעם שעולם העשייה אין בו השלמות וצריך להשתתפות מדת הרחמים" (בראשית תרל"ח).
הקב"ה ברא את האדם עם שאיפות ומחשבות לכתחילה למציאות אידיאלית: רוחנית-שבתית גם בעולם הגשמי-חומרי . בריאה זו בפועל באה לידי ביטוי בחייה של קבוצה אידיאליסטית כבית שמאי לא רק במחשבה אלא גם במעשה.
אמנם ההלכה נפסקה לדורות כבית הלל. רוב הציבור הם תלמידים של בית הלל אשר חיים בעולם מעשי הכולל התפשרות עם הגשמיות. בהזדמנות קרובה נעסוק בעולמם הרוחני.
בינתיים נהנה כולנו, כל עם ישראל, מן הסוכה ונאחל לכל בית ישראל בכל מקום שהם
לזכות לחסות בצל השכינה כל ימי חייהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
