ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על אף שהתורה קוראת לאיסורים שמוטלים עלינו ביום הכיפורים, כמו האיסור על אכילה ושתייה, רחיצה וכו' "עינויים", הרמב"ם משנה את כל הנימה של העניין ביצירתו המופלאה "משנה תורה". שם הוא קורא לחלק שעוסק ביום הכיפורים "שביתת עשור" - יום השבת והמנוחה שחל בעשרה בחודש תשרי. זה פחות יום "תענית" ויותר יום שביתה והפוגה מכל הצרכים הגשמיים כגון אכילה, רחיצה וכו'. יום הכיפורים איננו יום של כאב ועצבות, שהם המאפיינים של צום תשעה באב, אלא יום של שלווה וערגה פנימית לכך שהחלק הטוב יותר שיש בנו יתחזק. אחד הלקחים הגדולים של יום הכיפורים הוא שהשלווה הפנימית מושגת רק באמצעות מידה של הפרדה מכל העיסוקים הגשמיים שלוחצים עלינו כל הזמן. כדי באמת ובתמים לחיות בעולם הזה היטב, אדם צריך תמיד להרחיק את עצמו, ולו טיפה, מאותו עולם עצמו.
עוד לקח חזק אבל ברור מאוד מיום הכיפורים הוא התוצאות המבורכות של היכולת שלנו לבקש סליחה ולסלוח. את זה קל יותר לומר מלעשות, כמובן. פגיעות אישיות שאנשים אחרים פגעו בנו מותירות בנו צלקות עמוקות וכואבות. לכן סליחה, במובן האמיתי ביותר של המילה, היא מעשה כואב ומתיש רגשית. אף-על-פי כן, סליחה היא בעצם האמצעי העיקרי שיש לנו לנקות את נשמתנו ואת האני הפנימי שלנו. היא מסלקת את המרירות השוחקת שמשנה לרעה את האישיות ואת האופי שלנו. עיסוק בפגיעות מהעבר רק מעצים את הכאב ואת העלבון שהן גרמו לו במקור. סליחה מאפשרת לאדם להמשיך הלאה ולא לעסוק באירועים שחלפו ולחיות מחדש את הכאב ואת המבוכה.
אנחנו לא עם ש"מפנה את הלחי השנייה", ובוודאי יש נסיבות שאינן מצדיקות מחילה, אבל בעיקרו של דבר, סליחה היא צעד חיובי שעוזר לנו לבנות את האני הרוחני שלנו ולעדן את אופיינו.
גם בקשת סליחה היא דבר שקשה לבצע בפועל. המילים "טעיתי" או "אני באמת מצטער" הן מילים שקשה לנו להוציא מהפה. באופן פרדוקסלי, קל לנו הרבה יותר לומר את המילים האלה לאלקים, כביכול, מאשר לבני אדם כמונו. למעשה, ככל שאנחנו קרובים יותר לאדם - קרוב משפחה, חבר, בן-זוג, שותף לעסקים, עובד, מעביד - שפגענו בו במילים או במעשים, קשה לנו יותר לבקש ממנו סליחה. עם זה, הסליחה שאלקים סולח לנו מותנית ביכולת שלנו לסלוח לזולתנו.
אדם שאיננו מסוגל לסלוח ושנוהג בתובעות מוגזמת ביחסים בין-אישיים יזכה ליחס דומה משמים. יום הכיפורים תובע מאתנו חרטה, שפלות רוח ושלוות נפש שיכולות להכיל גם את כל סביבתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
