ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְקֹוָק עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים י"א ד).
הביטוי החותם את הפסוק "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שמשמעותו בכל מקום היא עד היום בו נכתבו הדברים, קשה מאוד בפסוק זה. לא ברור מה נשאר עד היום הזה, ארבעים שנה לאחר המאורע הכביר. וז"ל הרמב"ן:
"לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים"?!
הראשונים והאחרונים הציעו פתרונות שונים.
אבן עזרא ניסה להסביר:
"כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמותם".
הרמב"ן הרחיב פרשנותו והקשה:
"ואמר רבי אברהם (אבן עזרא) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם. רצונו לומר כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה".
הרמב"ן מציע פירוש אחר:
"ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו, שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז".
לפירושו, כיון שעוצמתה של מצרים התבססה על חיל הרכב שלה והוא אבד בים סוף, מצרים עדיין לא חזרה למעמדה הפוליטי והצבאי גם אחרי ארבעים שנה-עד היום זה.
בעל ה"משך חכמה" מנסה לסלול בים דרך אחרת. לדבריו, משה טוען כי היו שטענו כי נס קריעת ים סוף היה בסה"כ ניצול תופעת הגאות והשפל. לכן משה שולח את בני ישראל לברר האם תופעה זו חזרה על עצמה באותו מקום בארבעים השנים האחרונות. כיון שלא!!! הרי ברור שמדובר בנס אלקי.
דיון זה מביא אותנו לדיון הרבה יותר כללי. כיצד אנו מתייחסים לנסים? האם אנו מנסים לחפש להם הסבר הגיוני על פי חוקי הטבע?
נציג שלוש גישות עקרוניות:
א. נס מעצם הגדרתו, משמעו יציאה ממערכת חוקי הטבע. אין לחפש לו הסבר הגיוני, מדובר בהתערבות אלקית - "מטאפיזית" ולכן איננה כפופה לחוק ולהגיון. תופעות מסוג זה הינן חד פעמיות.
ב. אין חריגה מחוקי הטבע וכל התופעות הנסיות כמו פתיחת פה האתון אצל בלעם או מטהו של משה, נבראו גם הן, בששת ימי בראשית. משמע שגם הן חלק מהבריאה היסודית ומאז חידוש העולם בידי הבורא יתברך, לא נתחדש דבר.
ג. לכל הנסים יש הסבר על פי חוקי הטבע, כגון התפרצות וולקנית אדירה שגרמה לענן פיח כבד לרדת על מצרים ולגרום לחושך שניתן היה למוש אותו. הנס לפי זה הוא בתזמון האלקי אשר משרת את הבורא על פי גזרותיו. לפי פירוש זה, לא אכפת לנו אם אכן קריעת ים סוף הייתה מבוססת על גאות ושפל. קשה יהיה להסביר לפי גישה זו את הנס "שמש בגבעון דום".
כמובן שכל גישה תסביר את פסוקינו לשיטתה.
הבה ונזכור כי אנו מאמינים בהשגחת הבורא ובכל הנסים שנעשו לעמנו - כל אחד לפי שיטתו.
נזכור גם, כי מי שלא מאמין בנסים במזרח התיכון, איננו ריאלי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
