ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מנחם סימן בלוח השנה שלו את רשימת המטלות הדחופות והחשובות, שמוטלות עליו.
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
הכנות מעשיות
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב ו'אביב התורה'
על כל אחד מאתנו לפעול בשני מישורים: במישור הרוחני ובמישור המעשי. ונפרט:
במישור הרוחני - כתב מרן הרב קוק: "הכח המחייה את נשמת ישראל הוא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה..." (קובץ א' תרמ"ח). "בית המקדש" צריך הוא להיבנות ברוח אצל כל יחיד מישראל... על ידי סדר היום של הקורבנות הנאמרים לפני התפילה. פרשת הכיור, התמיד, הקטורת - זורעים הם את הגודל האלוקי, שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה" (שם קמ"ד). ובספר "מול המקדש" כתב הרב חיים יעקב לוין (בנו של הרב הצדיק ר' אריה לוין): "שני הכוהנים הגדולים, מרן החפץ חיים זצ"ל ומרן הרב זצ"ל... הכניסו תוכן חדש במהלך המחשבה של לימוד התורה - בהכנסת לימוד של סדר קודשים בישיבות".
מרן הרב עודד בניית דגמים של בית המקדש, על מנת שאנשים יוכלו ללמוד לעומק את כל פרטי בניין המקדש ויידעו כיצד לבנותו, וזאת בהתאם לשיטתו של הרב (עיין 'אוצרות הראיה') שפוסק כדברי הירושלמי, שבית המקדש ייבנה לפני בוא המשיח וחידוש מלכות בית דוד.
במישור המעשי - עלינו לעשות צעדים מעשיים רבים לקראת בניין המקדש : לפתח בתי מלאכה משוכללים (דוגמת מכון המקדש), ולייצר בהם כלי מקדש, בגדי כהונה, כלי נגינה ומנגינות עבור התזמורת והמקהלה ועוד.
מחובתנו להקים צוותים של אדריכלים ומהנדסים מהשורה הראשונה, שיתכננו את הבניין לפרטיו. להכין תשתית כלכלית מספיקה לבניין הבית, להכשיר את ירושלים כולה לעליית מיליונים רבים - לבנות מגרשי חניה גדולים עם שינוע מתאים לכיוון המקדש, ובתי מלון ענקיים עם מקוואות משוכללים. עלינו לבנות גדרות צאן ובקר עבור הקורבנות, בתים גדולים בהם יפקידו העולים את נעליהם, ארנקיהם ושאר חפציהם לפני כניסתם לקודש, ועוד.
כבר כיום עלינו ללחוץ בכל הדרכים על הממשלה לשלוט באופן מלא ותקיף על הר הבית, כפי שהיה אחרי שחרורו. כמו כן על הממשלה לאפשר תפילה מסודרת של יהודים על ההר - עבור כוחות הביטחון לזרועותיהם השונים החייבים להיות נוכחים שם.
לסיכום, עלינו לשנות את כל התפיסה הפסיבית, ולפעול באופן אקטיבי לתכנון ובניין בית המקדש השלישי, עליו הובטחנו על ידי נביאנו שיתקיים לעד ולעולמי עולמים - בקרוב ממש.
במקום להתבכיין - להתחיל לפעול!
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עלינו לקום ולומר: המקדש חייב להבנות מחר בבוקר!
הא כיצד? דבר ראשון - לעשות תשובה! להפסיק לבכות בתשעה באב! לבכות היה נכון בתקופת הגלות כשעם ישראל היה בספרד, בתימן ובפולין. עתה, כשצבא ישראל שולט במקום המקדש, חל חיוב מבחינת ההלכה לבנותו, וחובת העם והממשלה לקום ולבנותו - ומייד!
המקדש אינו גופת מת, חלילה, שיש לבכות עליו, המקדש זו מצוה חיה, שיש לקום ולעשותה, ככתוב: "ועשו לי מקדש" לא נאמר: 'ויבכו לי מקדש!' עולי בבל לא אמרו קינות בתשעה באב אלא בנו מזבח. יהודה המכבי לא הוריד דמעות אלא הדליק נרות במנורה!
הבא אל הכותל בתשעה באב ומקונן, משול לאמא שהודיעו לה כי בנה שוכב ברחוב פצוע מתאונת דרכים. האישה רצה אל מקום התאונה התיישבה על המדרכה והחלה בוכה. שאלו אותה עוברים ושבים: מה אפשר לעזור? ענתה האישה: הבו לי מטפחות לנגב את הדמעות! אמא אמיתית אינה יושבת לבכות, היא מזעיקה מגן דוד אדום ונוסעת עם הילד לבית חולים קרוב כדי לטפל בילד ובפצעיו עד שיָקום על רגליו.
יום תשעה באב תשס"ז חייב להשתנות באופן מהותי: עלינו לעשות תשובה ולומר לעצמנו -ארבעים שנה הורדנו דמעה מזוייפת! מעתה תשעה באב ייהפך מיום של קינות, ליום של בניין! ביום זה יישבו רבני ישראל מכל החוגים בצוותא - מה שלא עשו עד עתה, ויקיימו דיונים כיצד לבנות את המקדש - ובמהירות. ביום זה ייפגשו הרבנים עם ראשי השלטון לתבוע את בניין הבית מיידית! ביום זה יפתחו בהתרמה בכל חלקי העולם היהודי לבניין הבית. יקימו ועדות: ועדה להכנת כלי המקדש, ועדה להכנת תכניות הבניין, ועדה לריכוז הכהנים והכנת בגדי כהונה לכל אחד, ועוד ועוד...
חז"ל אמרו בירושלמי (יומא א', א'): "כל דור שאינו נבנה המקדש בימיו - מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מאמר זה היה נכון כשעם ישראל נרדף בגלות, אך בדור בו עם ישראל שולט בירושלים ובמקדש ומפקיר את המקום לשועלים ולישמעאלים, דור כזה - מחריב את המקדש בידים!
ובינתיים? - הבה נשנה לפחות אות אחת בתפילה, ובמקום לומר: "יהי רצון שייבנה בית המקדש", נתקן ונאמר: "יהי רצון שנבנה בית המקדש במהרה בימינו"!
תודעה וציפייה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת "אל הר המור"
עלינו לפעול בשלושה מישורים:
א. מודעות לקדושה:חז"ל מונים עשר קדושות בארץ ישראל, מהחוץ אל הפנים. ככל שאנו נוגעים במעגלים הפנימיים יותר, כך נדרשת מאתנו יותר מודעות לקדושה שיש בהם. לא ניתן לבנות את בית המקדש מבלי מודעות לקדושה. לפיכך, כדי לזרז את בניין המקדש, אסור לנו להסתפק רק בצד הגלוי של התורה, אלא עלינו לעסוק יותר בפנימיות התורה - ברבדים שעוסקים במפורש בקשר אל ה'.
ב. מלכות ומקדש:חז"ל קבעו לנו מתווה ברור: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, להעמיד מלך, להכרית את זרע עמלק ולבנות את בית הבחירה". כיום אנו נמצאים עדיין בשלב הטרומי-ראשוני, דהיינו שעלינו להקים מדינה יהודית של ממש בארץ ישראל, ואין טעם להשקיע את כל הכוחות רק בענייני המקדש ללא תיקון המלכות.
ג. מקדש ומלכות:מצד שני, תיקון המלכות מתאפשר רק כאשר השאיפה לבניין המקדש מונחת בתשתית של המלכות, כלומר כאשר ברור שהתכלית של "הבית הלאומי" היא שבמרכזו יהיה "בית ה'". לעומת זאת, מדינה שחרתה על דגלה רק להיות "מקלט בטוח" לא ידעה מה לעשות עם הנדוניה הבלתי צפויה של הר הבית, שמבחינתה הוא מטען מיותר ומעיק... דבר זה דורש מאיתנו להתחיל לבנות כבר עכשיו את התודעה של ציפייה למקדש והצבתו כיעד ברור. את זאת אנחנו מנסים לעשות, למשל, בסיבובי השערים בהשתתפות אלפים מידי חודש בחודשו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










