ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
נפסק בהלכה כי ראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש. ובספר חידושי הרי"ם על התורה כותב כי הלכה זו מודגשת במיוחד לכל ירא שמים, ומי שאינו כזה ידאג בראש ובראשונה לעצמו לבנות את שיעור קומתו הרוחנית, ולדאוג על מקדשו הפנימי של האדם. והוא האמור "זה אלי ואנוהו" וכפירוש רש"י: אונקלוס תרגם לשון נוה "ואבני לה מקדשא", שהאדם עצמו יהיה מקדש לשכינה ובכך נהיה כלי נאה לפני ה', לא רק נוי חיצוני אלא נוי פנימי, שופריה דיעקב ושופריה דיוסף, ויש קשר בין תורה למקדש, שאין להסיח דעתנו מהם.
בגיל הצעיר עיקר הדגש מיוחד ל"את הנפש אשר עשו בחרן", להיבנות ולהתגדל בתורה. אמנם נכון שיש גם לעסוק בחסד, אבל אין הכוונה להפסיק מהלימוד, הראש צריך להיות מונח בתורה, ולא להסיח דעת ממנה (עי' רא"ש תחילת מסכת תמיד), להתגדל עוד ועוד, להיות תלמיד חכם, לפתח את השכל ואת הלב - והכוונה לשכל של התורה - ומכח העיון נצמח לאדם דעת של תורה (כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בחגיגה, וכרבינו אברהם מן ההר שם). באגרות הרמב"ן בשם רב האי גאון כתוב שלא תמצא מדות טובות אלא במי שעוסק בתורת רבינא ורב אשי, ובמכילתא יש ביטוי - "ניתנה תורה וכל כליה", כל מקצועות התורה יונקים מהש"ס, (ולכן מי שנמצא בתהליך גידולו בתורה ישנם לגביו הלכות אחרות בנוגע להפסקות בלימוד, עי' 'מורשה' עמוד קצ"ג).
הגיל הזה שלכם זו נקודת התחלה, "הרחב פיך ואמלאהו - ההוא בדברי תורה כתיב". בהמשך החיים נתקלים בכל מיני עניינים שיש להתמודד איתם, אבל בגיל הנעורים - תורה! ללכת ללמוד בישיבות (שהורתן ולידתן בקדושה...), הרמי"ם שמכירים אתכם יוכלו להדריך אתכם גם בעניינים אישיים ובבעיות אישיות שכולנו נפגשים בהם, הכל מתוך תורה. כיום, שלצערי יש גם לי לדאוג על כמה וכמה דברים ועניינים, על כן אני מרגיש צורך גם להיפגש עמכם לדבר על הנושא הגדול הזה. אבל לו הייתי עכשיו בגילכם מסופקני אם הייתי באמת מפסיק באמצע הלימוד הרי זה שיגעון להפסיק באמצע. ישנם כאלו שמתלבטים האם אצליח בלימוד וכו' וכו', התשובה לכך היא, הִכנס פנימה, תנשום את הלימוד ואת התורה בעצמך, בפנימיותך לא בהסתכלות מבחוץ, לא מתוך שבוע ישיבה, גם בני ישראל במעמד הר סיני יַראו מן האש הגדולה (עיין תוס' שבת פ"ח) אולם קיבלו תורה ונהיו לעם.
כשחוזרים התלמידים לביתם צריך להיזהר ביותר בענייני כיבוד אב ואם. לגבי התלמידים זהו בבחינת הלכות חג בחג, הלכות הקשורות בכל עת ובמיוחד בזמן המנוחה, וגם ההורים בוודאי יודעים לתת לבניהם את הזמן על מנת להפנים פנימה את רכושם הרוחני שקלטו במשך השנה, ולעודדם להמשך הזמנים החדשים, והישיבות אליהם הם פונים.
ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וימים אלו יהפכו לכל בית ישראל לששון ולשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
