בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • תולדות
קטגוריה משנית

פרשת תולדות – ברכת אברהם

מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

undefined
חשון תשפ"ז
4 דק' קריאה • 49 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית כה' – ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. בראשית כח' - ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו.. וא-ל ש-די יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים. ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן א-להים לאברהם. רש"י - את ברכת אברהם - שאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי גדול, (שם כב יח) והתברכו בזרעך. יהיו אותן ברכות האמורות בשבילך, ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך. ב. בראשית כז' - ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת.. ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא. ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו. ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו. ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'. ויתן לך הא-להים.. ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה. ג. הקדמת הרמב"ם ליד החזקה – אע"פ שלא נכתבה תורה שבע"פ, למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע שלשתן קבלו ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבע"פ וצוהו עליה. וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפינחס. ושמואל קיבל מעלי ובית דינו. ודוד קיבל משמואל ובית דינו.. ומכלל החכמים שקיבלו מרבא רב אשי ורבינא. ומר בר רב אשי קיבל מאביו רב אשי ומרבינא. נמצא מרב אשי עד משה רבינו ע"ה ארבעים דורות ואלו הן: א) רב אשי מרבא. ב) ורבא מרבה.. מ) ומשה רבינו מפי הגבורה. נמצא שכולם מה' אלוקי ישראל. הגר"א שפירא מורשה יח' – והמסורת הזאת של תורה, מקשרת את כולם להר סיני.. נמצא, זו מסקנתו של הרמב"ם, שכולם מד' אלוקי ישראל. זה חיבור התורה מרבש"ע עד כל הדורות. ד. אורות התשובה יג' ג' - צריך אדם להיות מחובר תמיד עם תמצית הטוב הא-לוהי המקושר בשורש הנשמה של כנסת ישראל כולה, ובזה הוא זוכה לתשובה.. ומתוך שכנסת ישראל חובקת בקרבה את הטוב הא-לוהי, לא רק לעצמה, כי אם לכל העולם, ליקום כולו, הרי הוא בא מתוך הדבקות העזה בתוכיות נשמת האומה - לדבקות בא-לוהים חיים, על פי הברכה הא-לוהית המלאה כל, ואור שכינה שורה עליו בכל הדרה ועוזה. ה. אורות ישראל ג' ה' - הצמאון להבלע כולו ברוח ישראל צריך הוא להתגבר. לחשוב ישראליות, להרגיש ישראליות, לחיות חיים ישראליים, לראות בשמחת ישראל, זאת היא מגמה עמוקה גבוהה ורחבה, מלאה טל חיים של קודש, מובדלת מרגש דוגמתה אצל אומות העולם, שרפוד בהרבה שנאת הבריות ורשעה בלא אידיאל קדש פנימי. הצמאון לרוח האומה צמאון הוא לד', לאור תורה, ליושר, לחכמה, וכל טוב ונעלה. ו. אורות ישראל ג' ז' - כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל, ומרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו, בתמציתו היותר עליונה, וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה, ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה, ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה הא-להית. ז. העמק דבר - והיית לקהל עמים. קהל הוא עשרה, כדאי' בכתובות ד"ז ב', ועמים הוא שניכרים בשנוי הליכתם לעם בפ"ע, אף על גב שהמה בממשלה אחת, כלשון הגמ' שבת פ"ו נשים עם בפני עצמן הם.. ואמר לו שיהיה זרע יעקב עשרה עמים, היינו דכל שבט יהיה למנהג ועם בפני עצמו, אף על גב שהיה להם תורה אחת ומלך אחד, מ"מ היו משונים בהליכות עולם, ורק שבט יהודה ובנימן היו למנהג אחד, ושבט לוי היה נכלל בשארי שבטים, ושבט יוסף מנהג אחד לאפרים ומנשה, היינו קהל עמים. ח. אורות ישראל ה' א' - כל מה שנוגע לישראל ומהותו אינם דברים מוגבלים בחוג הפרטי המצומצם, אלא הם מרוכזים בחוג מיוחד, ומשפיעים מתוך המרכז על ההיקף כולו. ישראל בעמים, ארץ ישראל בארצות, תורת ישראל בתורות ואמונות כולן, הנם שלשה מרכזים, שאוצרות חיים ואורות עולמים גנוזים בהם להיות מזינים את כל העולם כולו, מעלים ומקדשים אותו. ישראל בתור אומה מיוחדת, ברוכה בעומק קדושתה ושאיפתה הא-להית, משפיע הוא על כל ההיקף של כל העמים כולם, לעדן את הנשמה הלאומית שבכל עם, ולקרב את העמים כולם בכחו למעמד יותר נשגב ויותר אצילי. ט. אורות ארץ ישראל ג' - יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתקף החיים והמפעל, אי אפשר לישראל אלא בארץ ישראל. לעומת זה, כל הנעשה מישראל בארץ ישראל מתבטלת הצורה הכללית שבו לגבי הצורה העצמית המיוחדה של ישראל, וזהו אושר גדול לישראל ולעולם. החטאים שגורמים גלות הם הם שמדלחים את המעין העצמי.. "כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם", עד אשר ההזלות הטמאות הפרטיות מתפסקות וחוזר כח המקור לטהרתו. ואז נמאסת הגלות לגמרי.. וקול בכי תמרורים של רחל המבכה על בניה מתמתק על ידי שפעת תנחומים, של "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך, נאם ד', ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך, נאם ד', ושבו בנים לגבולם". ויצירת החיים המיוחדים, בכל מאורם וחטיביותם המיוחדה, רוויה בטל העשר הכללי של האדם הגדול בענקים, ברכת אברהם, חוזרת היא דוקא ע"י שיבה זו להתגלות. "והיה ברכה – בך חותמים".
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il