ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
היהדות צמחה לתפארה כפופה למנהיגיה. כפיפות זו המשדרת אמנם קורטוב של חוסר נחת לאדם המודרני, הגאה, מצויידת בקבלות לא מעטות על הצלחותיה.
נר החופש שהאיר בעידן המודרני, זה שמחייב את החשיבה המדעית אקדמית המשוחררת מכל מחוייבות - לא היה די בו על מנת להחזיק את ספינת היהודים המשייטת בין סערות הגלות הרוחניות והממשיות. ודאי לא היה בו בנר זה של חופש, בכדי לחמם לבבות אמולים בחשכת הגלות הצוננת. מי שהצליח במשימה היו אותם להם אנו כפופים - משה רבנו, חז"ל ותלמידי החכמים. מנהיגותם ותכונות הנפש שלהם הביאונו הלום למרות קשיים, נפילות ומשגים, ועשו זאת בסופו של דבר טוב יותר מכל אלטרנטיבה משוחררת מכפיפויות.
זהו פן אחד של מנהיגות יהודית שורשית - מנהיגות רוחנית, המזינה את בניה להיות גיבורי רוח, חסיני גלות, עמידי כל אתגר.
מנהיגות כמופת
את המנהיג אנו מכירים גם באירועי לחימה, במצבי משבר ושכמותם. לא מזמן 'פגשנו' באברם העברי, מוליך את חניכיו בלילה ארוך אל היעד, אחריו, למשימת חילוץ של בן המשפחה. תרבות המפקד הקורא 'אחרי' מקורה בתורה ולא בכדי מעטרת קריאתו של גדעון 'מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשוּ' את אורכו של הקיר במגרש המסדרים בבית הספר לקצינים. גם יעקב אבינו, המסדר את אשר לו במחנות מאחוריו לקראת המפגש עם עשו - 'והוא עָבר לפניהם', עושה זאת מתוך דוקטרינה האומרת 'אם יבוא אותו רשע להילחם - ילחם בי תחילה' (רש"י וישלח). ומלכנו דוד היה כה קבוע בחוד החנית עד שסגל הפיקוד חשש לחייו וביקשו לסגת מעט 'וְלא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל'.
המנהיגות העברית ואויבי ישראל - מקרה הבארות
בדרך כלל נתפסת האפקטיביות של המנהיג בעיקר כלפי ההולכים עמו, הכפופים אליו.
בפרשתנו מתגלה פן נוסף של המנהיגות העברית - הפן המשפיע כלפי חוץ, על יושבי הארץ. האבות חופרים בארות, מעמיקים את אחיזתנו בארץ - ונתקלים במאבקים עם גויי הארץ: 'וְכָל הַבְּאֵרת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר'. המלחמה על הבארות מפורטת כדי כך שמתבקש לשאול מה יש כאן להאריך? ועוד, מדוע על חלק מן הבארות רבו עד כדי 'שטנה' ועל חלק לא, מה קובע את תגובת האויב?
עיון בפשטי המקראות מלמד על הקוד הקובע את המציאות בשטח - המנהיגות!
הבארות הראשונות, עליהן מסופר בפסוק דלעיל נחפרו על ידי עבדי אברהם. לאחר שהפלשתים סתמו את הבארות שחפרו העבדים יצחק לא מרפה:
'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפּר אֶת בְּאֵרת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים... וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו'.
לאחר ששורר שקט עם חפירת יצחק את הבאר מגיעים גם עבדיו לשטח: 'וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים'. תגובתם של יושבי הארץ על שליחת הדרג הזוטר לשטח לא מאחרת לבא: 'וַיָּרִיבוּ רעֵי גְרָר עִם רעֵי יִצְחָק לֵאמר לָנוּ הַמָּיִם' - כי הם 'חכמים על חלשים', כי כשיצחק חפר - הוא רק קרא לבארות שמות, בנחת, לא מדוּוח לנו על שום תקרית.
עיקרון זהה חוזר על עצמו גם בסיבוב הבא: 'וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה' - ויחפרו היינו העבדים. לעומת תגובתם הלוחמנית של האויבים כלפי עבדי יצחק, מפליאה העובדה שהם מקבלים בשקט את חפירת הבאר הבאה: 'וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלא רָבוּ עָלֶיהָ'! זאת מפני שהפעם הם לא פוגשים מולם את ה'דרג הזוטר' - הפעם יצחק עצמו הוא הפועל בשטח. ואכן תוצאת האיכות המתקבלת מתוארת על ידי יצחק האומר 'עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ'.
כעת, כשהמסר נקלט לעומקו על ידי יושבי הארץ - הם הפכו למבקשי שלום כי ראו איך שם ה' נקרא על ההתיישבות: 'רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנּאמֶר.... נִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ'.
וכעת, לאחר שכבר נפרצה הדרך על ידי המנהיגות המופיעה בשטח, כשהמסר נצרב בארץ וביושביה הקודמים, יכולים העבדים לעסוק בהרחבת החריש הראשון הזה, ואוירה שמחה זאת התורה מתארת באומרה 'וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם'. כעת, ה'גדולים' יכולים להתפנות לנושא ההנהגה הבא.
כך אז וכך מאז - עד היום הזה. כשמנהיגי העם עמו בשטח קשה לאיים על האחיזה בארץ, שהרי מנהיגות עברית שורשית היא מופת רוחני בבתי המדרש כמו בשדה החינוך, ומופת ממשי בשדות המעש השונים של העם והארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
