בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • מאמרים אקטואליים
  • בחירות תשפ"ז
קטגוריה משנית
undefined
5 דק' קריאה
שמעתי קולות רבים מאחורי הפרגוד, שלפיהם אנשים השותפים לדרכנו הרעיונית בציונות הדתית אינם מתכוונים להצביע בבחירות תשפ"ז, בשל ביקורת על ההנהגה הפוליטית של התנועה שלנו. תחילה נבאר על פי המקורות כי ההשתתפות בבחירות אינה עניין אופציונלי הנתון לטעמו של היחיד, אלא חובה גמורה המוטלת על כל יהודי המאמין בתורתנו הקדושה ובציוויה ביחס לארצנו: לבטא את אמונתו בהצבעה בקלפי ביום הבחירות. המקורות אם נשתמש במינוח הבא מבית מדרשה של בריסק, מיסודו של הגר"ח סולובייצ'יק זצ"ל, נאמר כי בהצבעה בבחירות יש "שני קיומים" תורתיים: הראשון: לדעת הרמב"ן בספר המצוות, מצווה ד', נצטווינו לשבת בארצנו ולכבוש אותה מיד אויבינו. כלומר, יישוב ארץ ישראל וכיבושה הם מצווה אחת, שפירושה ריבונות יהודית בארץ ישראל. כדברי הרמב"ן נקטו להלכה גדולי הפוסקים האחרונים: המבי"ט ובנו המהרי"ט, הריב"ש, הרשב"ץ ובנו הרשב"ש, ואחרון חביב, רבי ישראל משקלוב בספרו "פאת השולחן" (הלכות א"י, סימן א, סעיף ג; ובמקורות שם, ס"ק יד, סיים: "ודברי הרמב"ן והרשב"ץ והרשב"ש וסייעתם עיקר"). רבים שואלים: האם דברי הרמב"ן על מצוות הריבונות היהודית בארץ ישראל תקפים גם כאשר ראש הממשלה אינו שומר תורה ומצוות? התשובה היא: ודאי שכן. כבר כתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ה, סימן ס"ד), בעניין השאלה אם ההלכה של "דינא דמלכותא דינא" נאמרה גם בארץ ישראל תחת שלטון ישראלי, שוודאי שכן. הרב עובדיה הוסיף כי מבואר בתוספות בסנהדרין (כ ע"ב, ד"ה מלך) שאפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה, כמו אחאב, שייך הכלל "דינא דמלכותא דינא". הוא הביא שכך מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וישב, דף קצב ע"ב), ושכך נכתב בפסקי בתי הדין הרבניים (חלק א, עמוד רפה). וכן הייתה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ש"דינא דמלכותא דינא" נוהג גם במדינת ישראל. נמצינו למדים שלממשלת ישראל יש מעמד משפטי כשל מלכות, וחל עליה הכלל "דינא דמלכותא דינא". ממילא, היא נחשבת לביטוי של ריבונות יהודית בארץ ישראל. השתתפות בבחירות כביטוי לריבונות יהודית הבחירות לממשלת ישראל, המבטאת את קיומה ההלכתי של מצוות הריבונות היהודית בארץ ישראל, הן חלק בלתי נפרד מקיום המצווה הזו. ההימנעות מהשתתפות בבחירות היא התרשלות בקיומה. אספר סיפור אישי: במרחשוון תשע"ט התקיימו בחירות מוניציפליות לראשות המועצה בבית אל. חודשיים קודם לכן חזרתי מן הגולה בקנדה, והייתי חדש בעולם הפוליטיקה בכלל ובזה של בית אל בפרט. חשבתי לתומי: הרי המועמדים "כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים", ומה יעלה ומה יוריד הקול שלי? ונסעתי לירושלים. באחד מרחובות העיר פגש אותי אדם, שכנראה חזותי החיצונית יצרה אצלו רושם שאני אדם חרדי, ואמר לי בזו הלשון: "אני מ'עץ' (הפלג הירושלמי), אנחנו לא מצביעים, נכון?". שאלתי אותו מדוע הם אינם מצביעים, והוא ענה לי: "הצבעה לראשות העיר ירושלים פירושה הכרה בריבונות שלהם!". נדהמתי מהתשובה וחשבתי לרגע: "כמה אתה צודק!". מיהרתי לגשר המיתרים ועליתי על האוטובוס הראשון לבית אל. נכנסתי לבית המדרש, שאלתי את החבר'ה למי הישיבה מצביעה ורצתי לקלפי להצביע. כן, דווקא כדי לבטא את הריבונות היהודית בבית אל, כמו בירושלים. הצבעה בבחירות כביטוי לזהות היהודית ה"קיום התורתי" השני מבוסס על דברי הרמב"ן בפירושו לתורה. בתפילת "אהבה רבה" או "אהבת עולם" אנו מבקשים לזכות "לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה". מובנם של הביטויים "לשמור ולעשות" ברור, אך מהו פשר הביטוי "לקיים"? מהו עניינו של קיום התורה? הרמב"ן בפירושו (דברים כז, כו, ד"ה "ולי נראה") כותב שבשעה שמגביהים את ספר התורה ומראים אותו לעם העומד מסביב, מצווה על כל האנשים והנשים הרואים אותו לומר: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי ה' ביד משה". הרמב"ן מפרש שטעם המנהג הוא שבאמירה זו אנו מקיימים בפינו את התורה, כלומר, מאשרים ומבטאים את אמונתנו באמיתותה של התורה, שהיא מן השמים, ושכל הנאמר בה הוא דבר ה'. ועל דרך זו יש לומר: כשם שההצבעה על ספר התורה בשעת ההגבהה היא ביטוי לאמונה באמיתותה, כך ההצבעה בבחירות היא ביטוי לאמונה ברעיון התורתי של יישוב ארץ ישראל וכיבושה וביישומו בארצנו הקדושה. ההצבעה היא הכרזה על הזהות היהודית: כשאני מצביע, אני אומר במילים אחרות: "אני מאמין בעיקרון התורתי שעליו אני מצביע". דבר זה כשלעצמו נחשב לקידוש השם, משום שיש בפעולה זו "קיום" של עיקרון תורתי, שיש בו גם ביטוי פומבי. תשובה למבקרים מה טוב היה אילו מרן הרב הראי"ה זצ"ל, רועה דור התחייה, היה עמנו היום כדי להנהיג ולנהל את תנועתנו. כעת, כשאינו עמנו כאן, אנחנו, תלמידיו ההולכים לאורו, נדבק ברעיון של התנועה הציונית הדתית ונלך בעקבות ההנהגה העכשווית. נראה שאין בביקורת על ההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית כדי להצדיק הימנעות מהצבעה, וזאת משני טעמים: הטעם הראשון הוא שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. מרן הרב זצ"ל באגרות הראיה (חלק א, איגרת רמח, עמ' רצב) מביא מעשה: בימי הגאון רבי אריה ליב שפירא, רבה של קובנה, רצו נכבדי העיר שהגאון החסיד רבי ישראל סלנטר ז"ל יתיישב בקובנה. כשבאו לשאול לדעתו של רב העיר בעניין, אמר להם הגאון רבי אריה ליב ז"ל: אם רבי ישראל יהיה מוכן לקבל עליו משרה של הוראה - מוטב, אולם אם הוא רוצה לשבת בקובנה כאיש פרטי - איני מרוצה בדבר. כשהמשיכו טובי העיר לשאול את רבם מה טעמו, השיב להם רבי אריה ליב ואמר: דעו לכם, שאפילו הגאון היותר גדול והצדיק היותר נשגב לא יוכל לעמוד על דעתו של המשועבד להורות לרבים ולדעת את צרת נפשו, כדי לדון אותו לכף זכות. ובמילים אחרות: קל מאוד לעומד מן הצד, שאינו נושא בעול האחריות הציבורית, לבקר את העומדים בראש, מפני שהוא אינו שם. דברים אלה אמורים ביחס לכל הנהגה ציבורית, ובכלל זה הנהגת התנועה שלנו. הטעם השני נוגע לשיטת הבחירות הנהוגה בארצנו, שבה לקולו של כל יחיד ויחיד יש חשיבות מרבית. אם, למשל, מאה ועשרים אנשים בוחרים מאה ועשרים נציגים, ושישים מהם יימנעו מהצבעה בבחירות, יוכפל כוחם של השישים הנותרים בבחירת הנציגים. כאשר כל יריבינו אצים רצים להצביע, הימנעותם של אנשי התנועה שלנו מהצבעה היא טעות חמורה. אם אינך מצביע, קולך הנאלם נעלם מן המפה הפוליטית של תומכי מצוות יישוב ארץ ישראל, ומבחינה סטטיסטית מתחזק בכך כוחו של המחנה היריב. זהו מחדל כואב שחייבים להימנע ממנו. זוהי אומנם הזנחה פסיבית, אך תוצאתה הרת אסון. והוא הדין בהצבעה למפלגות קיקיוניות שלא יעברו את אחוז החסימה: הקול הזה הולך לריק, ודומה לגמרי למחדל הנזכר לעיל. הצבעה בבחירות אינה רק זכות, אלא גם חובה. הבה ניחלץ חושים להצביע בבחירות הבאות עלינו לטובה, ונקיים בכך את מצוות הריבונות היהודית בארץ ישראל, שכאמור, ההשתתפות בבחירות היא חלק ממנה. נקיים בכך גם את האמירה "ברוך אשר יקים את התורה הזאת", המבטאת את אמונתנו בצדקת הדרך ובאמיתות דברי תורתנו הקדושה, שמצווה עלינו לחיות כריבון בארצנו, בשקט, בשלווה ובבטחה. רק כאשר נעשה את המוטל עלינו ואת שבידינו לעשות, או אז נבקש מה' יתברך את העזרה, הסיוע וההצלחה, למען יתקדש שמו בקרב עם קודש בארץ הקודש.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il