ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עזרא בן צפריר
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה'", וכתב הרשב"ם - נשאלתי, לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן - שלא נאמר למעלה וידבר ד' אל משה לאמר איש כי ידור וכו' והאיך מתחלת הפרשה בדיבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? עיין שם מה שתירץ, שנרמז עניין הנדרים בפרשת המועדות, בפסוק : "מלבד מנדריכם ונדבותיכם".
והנה רש"י בפרשתנו מביא מהסיפרי –
"משה נתנבא בכה אמר ד' כחצות הלילה, והנביאים נתנבאו בכה אמר ד', מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון 'זה הדבר'".
וצריך ביאור, למה הודגש כח הנבואה הברורה של משה דווקא בפרשת נדרים, מכל שאר פרשיות התורה (והרי הלשון "זה הדבר" נאמר גם בפרשות נוספות), והסבר הדבר הוא כי בכל הנבואות, נאמרה הנבואה אל הנביא ולאחר מכן אמרה הוא אל ישראל, אולם הביטוי "זה הדבר" משמעותו שהנביא אומרה בשעה שנאמרת לו, כפי שאמרו חז"ל - "שכינה מדברת מתוך גרונו", והיא דרגתו של משה רבינו. ומשום כך אין כאן את הצורך להדגיש קודם לדבריו את הלשון שבשאר מקומות "וידבר ד' אל משה לאמר", כיוון שלשון "זה הדבר" מבטא את השכינה המדברת, שהיא בזמן האמירה.
והודגש הדבר ביותר בפרשת נדרים, כיוון שכאן התורה נותנת את כח הדיבור, "לאסור איסר על נפשו", ולא רק בנדרי הקודש הכתובים בסוף ספר ויקרא אלא גם בענייני היתר, להחיל איסור על דבר המותר. והוא כח דיבור מיוחד שגם בהלכותיו נשתנו דיני נדרים של ישראל ואומות העולם. ועל כן כאן הודגש במקביל כח דיבורו של משה רבינו, שפרשה זו של עוצמת הדיבור, מתבטאת בכוחו המיוחד של משה - "זה הדבר".
"לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר י"ב), "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו", הנאמנות של משה נאמרה בכדי לבטא את ההבדל בין נבואת אהרון ומרים לנבואת משה, נאמן הוא ואינו צריך לומר "כה אמר ד'", אלא מתבטא גם בלשון "זה הדבר", וברמב"ם (הלכות יסודי התורה פ"ז) מונה את ההבדלים שבין משה לנביאים, ואילו את דברי הספרי הנ"ל אינו מביא, ונראה לי, כיוון שהבדל זה אינו רק בצורת קבלת הנבואה, אלא ביטוי להיותו - "עבדי משה" שאין לו משלו כלום, "זכרו תורת משה עבדי" . ובמכילתא (פרשת בשלח) נאמר כי משה מסר נפשו על התורה ועל כן נקראת על שמו, בהיותו ארבעים יום בהר, (ועיין ב'משך חכמה' סוף פרשת תרומה דבר נפלא בזה). ומכח זה ניתנה לו הנבואה בדרגא עילאית "זה הדבר", וממילא אין החילוק רק בנבואה, אלא בעצם אישיותו של משה.
וכתב הרמב"ם ראוי שימחל אדם על דבורו יותר מחמלתו על ממונו, ובספר חסידים מבואר כי מי שנזהר ב"לא יחל דברו", אזי זוכה ל"ככל היוצא מפיו יעשה".
הרחמן יזכנו לשמור פינו ולשוננו "פתח ליבי בתורתך ובמצוותיך תרדוף נפשי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
