ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצות עשה ליתן שכר שכיר ביומו, שנאמר: "ביומו תתן שכרו" (דברים כ"ד ט"ו).
מצוה לספר
בין ההולכות אחר מיטתה של הרבנית שך, אשת הגאון הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', היתה גם האחות אשר טיפלה במסירות ברבנית בימי חוליה. צערה הגדול היה ניכר היטב על פניה, למרות היותה רק עובדת בביתה של הרבנית, זכתה לקשר עמוק איתה ולהתפעל יום אחר יום מאישיותה המיוחדת. בלב כבד חזרה לביתה, תוך הרהורים על הצורך בחיפוש מקום עבודה חדש.
דקות מספר לאחר הגעתה לביתה נשמעו נקישות בדלת. כשפתחה את הדלת נדהמה לראות על מפתן ביתה, את הרב שך בכבודו ובעצמו, שבדרך חזרה לביתו לשבת שבעה, נכנס לבית האחות על מנת לשלם לה את שכרה שטרם שולם.
*
לאחר פטירת הרבנית, דאגו בני משפחתו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, לעוזרת בית שתנקה את ביתו של הרב מידי ערב שבת. מידי שבוע, בזמן שהרב היה עסוק בשיעוריו והולך לטבול במקווה היתה היא מנקה את ביתו, וכשחזר מהמקווה היה משלם לה את משכורתה. שבוע אחד חזר מהמקווה וגילה כי העוזרת שסיימה את עבודתה במהירות, הלכה כבר לביתה מבלי לקבל את התשלום הקבוע. הרב נבהל מאוד מכך שלא שילם לה את משכורתה, ונרגע רק לאחר שנכדו נסע במיוחד לביתה ושילם לה את המגיע לה. מאז נהג הרב להשאיר את התשלום במקום מוסכם, ממנו תוכל לקחת את כספה גם אם בני הבית אינם נמצאים.
*
רבי חיים ויטאל זצ"ל, תלמידו המובהק של רבינו האר"י ז"ל, סיפר כי פעמים רבות האר"י היה מתעכב מלהתפלל מנחה, מפני שהיה לו חוב לפועל שטרם שילם באותו יום. לעיתים רבות לווה מתלמידיו כספים כדי לשלם לפועלים לפני השקיעה, ולעיתים היה מתפלל מנחה בזריזות ברגע האחרון לפני השקיעה, העיקר לא לבטל מצות עשה זו של "ביומו תיתן שכרו".
מצוה להורות
מצוה זו מצויה היא ביותר, וחמורה היא מאוד עד שאומרת הגמרא שהמבטל מצוה זו עובר בחמישה איסורים שונים (בבא מציעא קי"א).
אדם חייב לשלם את התשלום אותו הוא חייב לפועל, בייבי סיטר וכד' עוד באותו יום בו סיים לתת את שירותיו. אם סיים את עבודתו ביום חייב לשלם ביום, ואם סיים בלילה חייב לשלם את שכרו במהלך הלילה. חובת התשלום חלה במידה והפועל הודיע שסיים את עבודתו, כגון חייט שסיים את הכנת הבגד וקרא לבעלים לבוא ולקחתו. אולם אם הפועל אינו מקפיד, ומוכן לקבל את שכרו מאוחר יותר, אינו חייב לשלם מיד, אלא על פי הסיכום ביניהם.
אדם המושכר לזמן ממושך, כגון עובד לחודש או לשנה, חייב לשלם לו באותו יום בו נגמרת עבודתו או יום התשלום על פי הסיכום ביניהם. ואם סוף זמן העבודה חל בלילה ישנה חובה לשלם לו עוד באותו לילה עד הבוקר.
אמרו המקובלים כי ראשי תיבות של "ביומו תיתן שכרו" הם 'שבת', ומי שבמהלך השבוע מקפיד על מצוה זו זוכה בשבת להארה מיוחדת, בנשמה היתירה המופיעה בשבת (פלא יועץ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
