ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
בשנים האחרונות ערך המשפחה הולך ונשחק בחברה המערבית. רוב הזוגות הנישאים מתגרשים, רבים אינם נישאים, חלקם בוחרים שלא ללדת ילדים. הלך רוח זה מחלחל גם לציבור הדתי, ועקב כך מתרחבת תופעת הרווקות המאוחרת. לפיכך הועלה צורך לעסוק במערכת החינוך בערך המשפחה היהודית, בייעוד שבזוגיות על פי התורה, ובאתגר של בניית משפחה וגידול ילדים.
אספר לכם על תוכנית של 'שבת משפחה' בתיכון דתי אחד, תוך שינויים מסוימים כדי שלא יוודע היכן מדובר. תחילה הוצגה לפני הבנות הצגה על בעלים מכים. לאמור: כל אחת מכן עלולה ליפול בפח, ועל כן כדאי לכן להיזהר מאוד.
האדיבות שלו עלולה להיות הצגה. אם הוא יותר מדי מתעניין בך, הוא עלול להיות שתלטן. גם אם הבחור נראה נחמד והוא בא מישיבה טובה, אין זה אומר שהוא לא יכה אותך מכות רצח. יש לכך סימנים רבים, חלקם כבדים וחלקם קלים. עליכן לחשב את מספר הסימנים המדאיגים ולפעול בהתאם...
לאחר מכן נערכה שיחה עם אישה צדיקה שנולדו מספר ילדים עם פגיעות שונות. היא סיפרה על דרכי ההתמודדות שלה, ועל ההכרה שהכול מאת ה' והכול לטובה. בקיצור, אם ניצלת מבעל מכה זה עוד לא אומר שלא יהיו לך בעיות קשות.
שיחה נוספת התקיימה מפי פסיכולוג על "אספקטים רגשיים ושכליים בתהליך בחירת בן זוג". דובר בה על ארבעה סוגים של "סמלים לאהבה": חומריים, רגשיים, רוחניים-ערכיים וגופניים. הוצגו תרשימים וטבלאות, מרכיבים שונים של מסנני אהבה (שכליים), דובר על זהות אישית בוגרת, על תיאוריות התקשרות. ובעיקר הושמעה אזהרה מפני נישואין בגיל צעיר. הבנות יצאו משם עם תרשימים למציאת בן זוג...
היו עוד שתי הרצאות על התמודדויות שונות בחיי הנישואין, שלא כאן המקום להאריך בתיאורן, אבל גם הן לא עשו חשק להינשא...
אחרי כל זאת, אל תתפלאו אם בנות רבות יאמרו בליבן שאולי עדיף לדחות את 'צרת הנישואין' לגיל מאוחר יותר, ובינתיים ננצל את השנים שעוד נותרו לנו ליהנות קצת מהחיים...
סגנון חילוני
אגב, זה בדיוק מה שקורה בציבור החילוני. אין מצווה שמחייבת את האדם להינשא ולהוליד ילדים, להיפך, מתרעמים על מי שמציג את הנישואין והקמת המשפחה כמצווה מחייבת. ולכן עיקר השיח החילוני בנושא המשפחה מופנה להעלאת הבעיות הכרוכות בנישואין ובחינוך ילדים, כדי שהאדם לא ירגיש חובה להינשא ולהיכנס לעול גידול הילדים. וכך המשפחה הולכת ומתפוררת.
מבלי משים, 'שבת המשפחה' הזו הייתה בעלת אופי חילוני. אמנם הולבשה עליה כיפה, אבל בפועל המצווה והערך המוחלט שבעצם חיי המשפחה לא נלמד כראוי, ולעומת זאת, כמו בשיח החילוני, דווקא הבעיות הועלו על נס.
הסגנון התורני
במקום הרצאות מפורטות על קשיים ובעיות, היה צריך להדגיש את ערך הזוגיות, את משמעות האהבה, את השמחה שבגידול ילדים, ורק בשולי הדברים להעלות את הבעיות הדורשות התמודדות.
משל למה הדבר דומה, למי שטוען שהוא אוהב את בן זוגו, אבל תשעים אחוז מן הדיבורים שלו איתו הם דברי ביקורת. כך לא בונים קשר וכך לא מגלים אהבה. באופן זה גם דברי הביקורת לא יתקבלו. אם רוצים לבנות זוגיות ויחד עם זאת להשתפר במידות ומעשים, צריך שרוב מוחלט של הדיבורים יהיו חיוביים, ורק לאחר מכן אפשר להוסיף מעט דברי ביקורת בונה. כך גם ב'שבת משפחה', הרוב המוחלט צריך להיות חיובי, ובצידו אפשר להוסיף מעט אזהרות מפני טעויות.
הצעה ל'שבת משפחה'
ההרצאה המרכזית צריכה לעסוק במצווה ובשמחה שבחיי המשפחה. כהמשך לזה אפשר להזמין סבתא שזכתה לגדל משפחה גדולה, שתספר על ניסיונה ועל השמחה שבחייה. אחר כך אפשר להזמין פסיכולוג שיסקור בפני הבנות את המחקרים העדכניים על כל היתרונות המרובים שבחיי משפחה, הן מצד בריאות הגוף והן מצד בריאות הנפש.
ובמקום כל הפרטים הדקדקניים על הדרכים לעלות על הפגמים שבן הזוג משתדל להסתיר, כדאי להמליץ לבנות להתייעץ עם ההורים. ולמרות שלפעמים לא נוח לדבר עם ההורים, עניין הנישואין חשוב מכדי לוותר על עצתם. ואמנם ההורים אינם יודעים הכול, אבל בדרך כלל כשצריך הם יודעים להפנות את הבת להתייעצות מועילה. בפועל, רוב הבעיות נפטרות על ידי שיתוף ההורים. אמנם חשוב לציין כי לפעמים ההורים אינם מבינים בתחום זה. ולפעמים המצב יותר גרוע - הם חושבים שהם מבינים ובאמת אינם מבינים דבר, ואזי הבת ביוזמתה צריכה להתייעץ עם מורה מנוסה או רבנית שמכירה אותה (ולא עם חברות!).
________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
