ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
וכי באמת עלה על דעת משה שהקדוש ברוך הוא לא ימנה מנהיג במקומו, עד כדי שהוא חרד – "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"? מה משמעות התכונה המרכזית שבחר ה' לציין על יהושע, "איש אשר רוח בו"? האם יש לתכונה זו קשר ללשון בקשת משה – "יפקוד ה' אלוקי הרוחות"?
רש"י מביא מדרש חז"ל העונה על שלוש השאלות כאחת: "'אלוקי הרוחות' - למה נאמר? אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו... 'אשר רוח בו' - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
קשר עמוק לעם
בוודאי ידע משה שתבוא הנהגה אחריו, אך הוא היה חרד על איכותה ועל יכולתה להנהיג את העם במובן העמוק של המושג הנהגה. את הדגש שם משה על היכולת להנהיג עם הכולל בתוכו דעות והרגשות מגוונים כל כך. מיוחד היה משה, גדול הנביאים, העניו מכל האדם, שאכן כלל בתוכו את כל נשמות עם ישראל. וכך ביאר האור החיים הקדוש, שהשבוע חל יום פטירתו: "שאמרו ז"ל שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו 'משה עמו'". אך לקראת מותו, חרד משה - מי הוא זה שיוכל לעמוד בכך?
יש לדעת, מנהיגות אינה רק יכולת ביצועית־מעשית, ואינה רק היכולת לתת ולהציב לעם חזון ודרכי פעולה למימושו. כל אלו חשובים ונצרכים, אך הם לא הבסיס. בראש ובראשונה מנהיגות אמיתית מושתתת על קשר עמוק לעם. לולא כן, המנהיג לא יוכל להנהיג באמת. העם לא ישמע לו, והוא גם לא ידע אלו כוחות טמונים בעם, ומה ממילא החזון האמיתי המתאים לו ומהן הדרכים להנהיגו.
זאת המשמעות של המילים "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם": "שיהיה טבעו שווה בתכונה לכל העדה, שיסכים הוא למה שיאמרו הם, ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, 'ואשר יוציאם' וגו' - שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבוא עמו" (אור החיים, שם). מנהיגות נבנית מתוך אמון הדדי, ששורשו כאמור בקשר פנימי. המנהיג מאמין וחי את תכונות עמו, והעם עצמו, כמים הפנים לפנים, מאמין במנהיג וחש שההנהגה קשובה ומתאימה לו.
ההרמוניה של נשמת האומה
האתגר הזה קשה שבעתיים, כאשר בתוך העם עצמו יש גוונים וקולות שונים, כאמור לעיל. המנהיגות נדרשת להכיל בתוכה הבנה וקשר לזרמים רבים ושונים זה מזה. מנהיג הוא מעין מנצח על תזמורת. לולא הנהגתו, הקולות השונים בעם יסתרו זה את ה, ותיווצר בוקה ומבולקה, רעש וזיוף. המנצח יודע את תכונתו המיוחדת של כל נגן וכלי, את הגוון המיוחד שהוא מוסיף ליצירה. ראשית לכול, הוא נדרש לכוון ולאמן את הנגנים כל אחד בפני עצמו. אולם עיקר מנהיגותו נבחנת ביכולתו לבנות מכל הנגנים והכלים השונים יצירה אחת הרמונית ושלמה. ההרמוניה נבנית דווקא מתוך נתינת המקום והאמון שיש למנהיג בכל אחד, שמוקרנת לאמון שנותן כל אחד בחברו. כל אחד מבין שהוא חלק מיצירה אחת שנבנית בעזרת כולם.
למרות תכונות כלליות אלו, בוודאי יש סגנונות שונים בין מנהיגים. בהקשר למשה ויהושע אמרו חז"ל: "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ספרי במדבר קמ). האור החיים הקדוש ביאר שההתקשרות של משה לעם הייתה במדרגת הנשמה, ואילו אצל יהושע במדרגת הרוח: "אתה ישנך שורש כל הנשמות, והוא ישנו בבחינת הרוח, והוא אומרו 'אשר רוח בו', פירוש שורש כל רוחות הדור ההוא, וציווה ה' לסמוך ידו להעיר לרוח מהות הנשמה שבמשה".
נמצאנו למדים שהגוון של ההתקשרות הפנימית של המנהיג אל הדור שונה. אפשר לבאר את פנימיות הדברים בכמה אופנים, אך באופן כללי אפשר לומר שמשה רבנו כלל בתוכו את כל נשמות ישראל, ומתוך כך היה משפיע ומלמדם תורה. יהושע הוא במדרגה פחותה יותר, אך דווקא היא איפשרה והצריכה אותו להנהגה יותר קשובה באופן גלוי לכל אחד ואחד, כלבנה. הבדל זה מסביר ומבליט עוד יותר את שבחו של יהושע שיכול היה "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
המנהיג השלם שאנו מצפים לבואו הוא מלך המשיח, שעליו אמר הנביא ירמיהו: "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד, כ). ביאר מרן הרב קוק זצ"ל: "רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גודלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (אורות הקודש ג, עמ' קמא).
הכותב הוא רב היישוב עמונה־עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
