ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
בואנוס איירס, ארגנטינה Buenos Aires, Argentina
סיון, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (610)
מתוך העלון חמדת ימים
597 - חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
598 - קניית בגדים חדשים במכירת סוף- העונה בימי בין המצרים
599 - טיול ונופש בימי "בין המצרים"
טען עוד
קניית בגדים חדשים במכירת סוף- העונה בימי בין המצרים
שאלה
מקובל בעולם שהחנויות עורכות מכירת סוף- עונה בהנחות גדולות לפעמים עד 50% מן המחיר. בדרום אמריקה חלה מכירה זו בדרך כלל בזמן בימי בין המצרים.
שאלתי: האם מותר אז לקנות בגדים, נעליים ודברים אחרים? האם יש בענין זה הבדל בדין בין שלושת השבועות, לתשעת הימים או לשבוע שחל בו ט' באב? והאם מותר לקנות, האם גם מותר לחדש את הדבר או יש להמתין עד לאחר תשעה באב?
תשובה
א.
בתלמוד לא מצינו דינים מיוחדים לימים שבין י"ז בתמוז לר"ח אב. אמנם יש נוהגים בימי בין המצרים שלא ללבוש בגד חדש כל שאלו היה לובשו בשאר ימות השנה, היה צריך לברך שהחיינו; ובטעם הדבר אמרו: איך נברך "שהחיינו… לזמן הזה" והזמן הינו זמן של פורענות וצער לכלל ישראל1, ולכן טוב להיזהר בדבר2; וכשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ויברך עליו שהחיינו3. ואולם לאחר ר"ח אב, שאז ממעטים בשמחה, אין ללבוש בגדים חדשים אף בשבת4; ולמנהג הספרדים (הנוהגים כדעת מרן המחבר להחמיר בלבישת בגדים נקיים רק בשבוע שחל בו ט' באב5) מותר אף בשבת שלאחר ר"ח אב.
ב. בגדים חדשים שאינם חשובים, כמו גרביים או נעליים, שבלאו הכי אין מברכים עליהם שהחיינו, מותר ללובשם מי"ז בתמוז עד ר"ח אב6 (ולדעת מרן המחבר מותר גם כאן עד שבוע שחל בו ט' באב).
ג. מר"ח אב עד לאחר ט' באב אסור לקנות בגדים או כל דבר חדש הגורם שמחה לרוכש7, אפילו אם מפסידים בכך את ההנחות של מכירות סוף- העונה8, ואולם כשההפסד גדול במיוחד, ניתן לרכוש, ומן הראוי שיעשה על- ידי גוי9.
ב. בגדים חדשים שאינם חשובים, כמו גרביים או נעליים, שבלאו הכי אין מברכים עליהם שהחיינו, מותר ללובשם מי"ז בתמוז עד ר"ח אב6 (ולדעת מרן המחבר מותר גם כאן עד שבוע שחל בו ט' באב).
ג. מר"ח אב עד לאחר ט' באב אסור לקנות בגדים או כל דבר חדש הגורם שמחה לרוכש7, אפילו אם מפסידים בכך את ההנחות של מכירות סוף- העונה8, ואולם כשההפסד גדול במיוחד, ניתן לרכוש, ומן הראוי שיעשה על- ידי גוי9.
^ 1.
"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח).^ 2.
שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".^ 3.
אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).^ 4.
פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".^ 5.
שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).^ 6.
"משנה ברורה" : (שם ס"ק מה).^ 7.
7 שו"ע (אורח חיים סי' תקנא, ז) " יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. והוסיף הרמ"א "והוא הדין דאסור לקנותן". וב"משנה ברורה" (ס"ק מט) כתב שאסור אפילו כאשר דעתו שלא ללובשם עד אחר תשעה באב.
לעניין שהחיינו בשעת קניה או בשעת לבישה עיין שו"ע (אורח חיים סי' רכג, ד) ובאחרונים "מאמר מרדכי" (סי' רכג סק"ה) הו"ד ב"כף החיים" (שם ס"ק ל) ו"בן איש חי" (פרשת ראה אות א), שמנהג העולם לברך ברכת הזמן דווקא בשעת לבישת הבגדים ולא בשעת קנין. לעניין שהחיינו על חפצים חדשים, עיין "מגן אברהם" (סי' רכג ס"ה), דאפשר שמנהג העולם שלא לברך שהחיינו כלל מבוסס על מה שכתבו בתוס' סוכה (מו ע"א ד"ה העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו), שאין מברכים, כיון שאינו בא מזמן לזמן.^ 8.
אמנם בשו"ע (אורח חיים סי' תקנא, יז) מובא "וכן פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים". ועיין ב"ביאור הגר"א " על אתר, שכתב מקור לדין "כמו שכתב בירושלמי, עתיד ליתן את הדין וכו'"; ונראה שדווקא במקרה זה- כשאדם המונע את עצמו מלאכול עתה, יפסיד לגמרי את אמירת שהחיינו על פרי זה- הקלו. אבל בנדון דידן שאפשר לרכוש את הבגדים והחפצים לאחר מכן (אמנם במחיר גבוה יותר), לא.^ 9.
מרן הגר"ש ישראלי, במקרה של הפסד אין זה עניין של שמחה אלא מניעת הפסד, אבל מן הראוי לרכוש על- ידי גוי.
"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח).^ 2.
שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".^ 3.
אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).^ 4.
פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".^ 5.
שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).^ 6.
"משנה ברורה" : (שם ס"ק מה).^ 7.
7 שו"ע (אורח חיים סי' תקנא, ז) " יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. והוסיף הרמ"א "והוא הדין דאסור לקנותן". וב"משנה ברורה" (ס"ק מט) כתב שאסור אפילו כאשר דעתו שלא ללובשם עד אחר תשעה באב.
לעניין שהחיינו בשעת קניה או בשעת לבישה עיין שו"ע (אורח חיים סי' רכג, ד) ובאחרונים "מאמר מרדכי" (סי' רכג סק"ה) הו"ד ב"כף החיים" (שם ס"ק ל) ו"בן איש חי" (פרשת ראה אות א), שמנהג העולם לברך ברכת הזמן דווקא בשעת לבישת הבגדים ולא בשעת קנין. לעניין שהחיינו על חפצים חדשים, עיין "מגן אברהם" (סי' רכג ס"ה), דאפשר שמנהג העולם שלא לברך שהחיינו כלל מבוסס על מה שכתבו בתוס' סוכה (מו ע"א ד"ה העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו), שאין מברכים, כיון שאינו בא מזמן לזמן.^ 8.
אמנם בשו"ע (אורח חיים סי' תקנא, יז) מובא "וכן פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים". ועיין ב"ביאור הגר"א " על אתר, שכתב מקור לדין "כמו שכתב בירושלמי, עתיד ליתן את הדין וכו'"; ונראה שדווקא במקרה זה- כשאדם המונע את עצמו מלאכול עתה, יפסיד לגמרי את אמירת שהחיינו על פרי זה- הקלו. אבל בנדון דידן שאפשר לרכוש את הבגדים והחפצים לאחר מכן (אמנם במחיר גבוה יותר), לא.^ 9.
מרן הגר"ש ישראלי, במקרה של הפסד אין זה עניין של שמחה אלא מניעת הפסד, אבל מן הראוי לרכוש על- ידי גוי.
אמנם יש דעות, הובאו ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שכל האיסור הוא במשא ומתן של שמחה בלבד, אבל להלכה הוא פוסק שיש למעט בכל משא ומתן, ורק ביריד ששם הוא מוצא בזול, יש להתיר, מטעם פגיעה בפרנסה. ולגבי מי שפרנסתו דחוקה, יש להקל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
