ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט). בהכרזה זו מסתיימת פרשתנו הארוכה.
הפסוק מבשר על קיום ההבטחה המופיעה בציווי בניית המשכן: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כה, כב) ומעביר אותנו משלב התכנון לשלב בו המשכן כבר עומד על תילו ומתפקד כמקום המפגש בין שמים וארץ, כמובטח.
החזרה וההופעה הכפולה של הפסוק משדרת שיש בו חשיבות מיוחדת.
ננסה לבאר את חלקי הפסוק ולמצא את משמעותו המיוחדת.
א. וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
הדיבור מודגש שלש פעמים בפסוק, מכיוון שדיבור, במקומות רבים בהם הכתוב משתמש בביטוי זה, משמעותו נבואה. במעמד הר סיני, כל עם ישראל לדורותיו הפך בפוטנציאל לעם של נביאים ובני נביאים. העם לא היה מסוגל לעמוד ברמה כל כך גבוהה של התגלות, ולכן מספרת לנו התורה: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת (שמות כ, טו-טז). לעומתם, משה רבנו זכה להמשך מעמד הר סיני בכל פעם שנכנס לקדש הקדשים, והקב"ה זיכה אותו בנבואות נוספות, דיבור ושמיעת הקול מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים כמודגש בפסוק זה.
כך פירשו גם חז"ל "קול שהיה שומע במתן תורה" (תנחומא פרשת ויקרא סימן א).
רבי חיים פלטיאל מבעלי התוס' בעקבות המדרש, העיר ושיבח: "ר"ת מ.ש.ה, מלמד שהיה חשוב ככרובי מעלה".
גם ה"מושב זקנים" (המלקט הערות של בעלי התוס' על התורה) התייחס לכך, ומסביר כיצד זכה משה רבנו לרמה שכזו "הקשה הר"א מגרמייזא לְדַבֵּר אִתּוֹ - למה לא פירש עם מי. אלא מרוב ענוותנותו של משה לא רצה לכתוב על עצמו שדבר עם השם, אמר מה אני ומה חיי שיש לי לכתוב על עצמי שדבר השם עמי בכל עת שארצה, ולכך כתיב וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל ולא אמר וישמע משה את קול ה'".
הרא"ש, מגדולי הפוסקים הראשונים בפירושו לתורה, מצא עוד רמזים המספרים בשבחו של משה רבינו: "שְׁנֵי הַכְּרֻבִים בגימטריה 'אברהם יצחק ויעקב' (ובנו רבי יעקב בעל הטורים הוסיף "כדי להזכיר זכות אבות"). אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ בגימטריה תרי"ג מצות".
ב. וַיְדַבֵּר אֵלָיו
כך מסתיים הפסוק סתם ולא פירש?! שואלים חז"ל ועונים: "מה דבר אליו? דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח, ב. הציווי הפותח את הפרשיה הבאה)" (במדבר רבה פרשה טו סימן ח). פרשנות זו של חז"ל קושרת בין הנבואה, מעמד הר סיני וקבלת התורה לבין האור. המסר שקיבל משה רבנו הוא שכדי לקבל את דבר ה' צריך להפיץ את האור – אור התורה. כך גם מגדיר הכתוב "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
קבלת תרי"ג המצוות - קבלת תורה, שנחגוג ביום ששי הקרוב, מאירה את העולם. היא מאירה את חיי עם ישראל וממילא את העולם כולו באור מופלא.
המציאות המיוחדת שהתורה ירדה אלינו על הר סיני מן השמים, מלמדת שאפשר באמצעות התורה לחבר שמים וארץ, ומאפשרת לנו, גם בעולם החומר בו אנו נמצאים, לשאוף למעלה, לשמים, לחיים שעיקרם סיפוק רוחני ולא רק גשמי. המקום המתאים ביותר לשמיעת הקולות משמים הוא מבין הכרובים ששייכים לפמליא של מעלה, ומסמלים את השכנת השכינה על עם ישראל.
"בן אדם, עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח..." כך קרא בשירו גם רואה האורות הראי"ה קוק זצ"ל
נאחל לכל אחינו בית ישראל חג שבועות משמעותי ומרומם, ושבת שלום בפרשת נשא מרוממת
שהרי הביטוי נָשֹׂא הוא גם להרים ולרומם, בהתאם למי ששואף מעלה מעלה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
