ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- תולדותיהם של צדיקים
הרב ר' אריה, שהגיע ל'מרכז' מישיבת 'היישוב החדש' שנים אחדות לפני מלחמת ששת הימים, זכה כשאר תלמידי הישיבה של אותן השנים לגדול תחת השפעתו הכבירה של ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, וגיסו הרב ר' שלום נתן רענן זצוק"ל. הר"מים בגמרא שהעמידו את תלמידי הישיבה על הרגליים באותן השנים היו הרב ר' מרדכי פרום זצ"ל, חתנו של הרב רענן, שנפטר בקיצור ימים, והרב ר' אברהם (ר' אברום) שפירא זצ"ל, שברבות השנים נהיה ראש הישיבה הדומיננטי, ולימים נתמנה להיות הרב הראשי, כידוע. מבחינה זו היה ר' אריה, ראשית כול, תוצר קלאסי של ישיבת מרכז הרב. לבני גילי היה ר' אריה מוכר בעיקר כראש מכון 'הלכה ברורה', ששכן אז, ושוכן עד היום, בקומת המרתף של בניין הישיבה.
אף שבשנות לימודיי ר' אריה לא היה ר"מ בישיבה, דמותו הנמרצת והתקיפה הייתה נוכחת באווירה הכללית שהייתה בישיבה. כל תלמיד, אילו רק רצה בכך, יכול היה לגשת אליו, לשאול ולברר, והיה נענה בשמחה. ההתנהגות בצניעות ובמאור פנים כלפינו, לצד האמירות הברורות והחתוכות בעניינים ציבוריים שעלו פה ושם בדבריו, היו מקור להשראה ולמודל כיצד תלמיד חכם בוגר הישיבה צריך להיראות.
כשעלה שמו של ר' אריה כמועמד למשרת רבה של ירושלים, ההתנגדות אליו הייתה בעיקר מצד העסקונה החרדית הליטאית, ולא מצד גדולי תלמידי החכמים, שרבים מהם הכירוהו באופן אישי כתלמיד חכם, למדן מובהק. כאשר נזקק היה יוצא ובא אצל גדולי האדמו"רים בירושלים כאישיות רצויה, וראשי הישיבות הליטאים הכירו אותו כחברם של תלמידי חכמים רבים שלמדו עימו בצעירותו בישיבת 'היישוב החדש'. מבחינה זו, ר' אריה לא חשב שתפקיד הרבנות מחייב ריענון, ושרב עיר צריך להיות בעל ראש שיווקי ולהעביר את מסריו לציבור בעזרת הרשתות החברתיות המקוונות. הוא ידע והבין היטב שכיסא הרבנות שעליו הוא עומד לשבת הוא כיסא שאך שנים לא רבות לפניו ישבו עליו הרבנים הגאונים שהכיר: הרב בצלאל ז'ולטי, שמפיו שמע שיעורים כבחור בישיבה, והרב יצחק קוליץ.
קודם כול, תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה
בימים אלו, שבהם עולה מדי פעם בפעם הציפייה לראות רבנים "שלנו" מכהנים במשרות רבניות, כדאי לשים לב היטב מה עומד מאחורי ציפייה זו: האם רב "ציוני" רואה את עצמו כממשיך שושלת הרבנות? או אפילו יותר מזה, האם הוא מחויב לקודים רבניים כלשהם שנהגו לפיהם הרבנים הקודמים לו באותה המשרה?
מי שיעשה עבודת חקר על אודות רבני המושבות והערים בארץ בעשרות השנים הראשונות שלאחר קום המדינה, יגלה כי מרביתם של הרבנים היו אוהדים מאוד את הרעיון הציוני, ראו במדינה ובמוסדותיה ערך נעלה, והם וגם בני משפחותיהם נשאו בעול ההתיישבות והשירות בצבא, כשותפים מלאים. במקומות רבים הרבנים כיהנו במשרותיהם במקומות עזובים מאוד מחיי תורה, ונאלצו להתמודד לא אחת עם עוינות רבה מצד הממסד העירוני החילוני, שנשלט על ידי מפלגות השלטון, מפא"י ולאחר מכן המערך, ומפלגת העבודה בגלגוליה השונים. אף על פי כן, מעולם לא עלה בדעתם שתפקידם כרב צריך להיות שונה באופיו מתפקיד הרב המסורתי, כפי שהכירוהו אצל הרבנים בדורות שקדמו להם.
רבה של ירושלים, ר' אריה, היה קודם כול תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה, שקוע במשך רוב שעות יומו, מצעירותו ועד זקנה ושיבה בהוויות דאביי ורבא, כפי שרב בעיר חשובה צריך להיות. ועל אחת כמה וכמה בפארן של ערי ישראל, ירושלים. עוד כבחור צעיר בישיבה היה הגאון ר' אריה ידוע כאחד מטובי הלמדנים בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב, ובשנים שבהן היה ר"מ בישיבה, נודע בשיעוריו הבהירים ובכוח החידוש שניחן בו. בכל סוגיה וסוגיה שלימד היה לו מה לומר. וכאשר הועלתה מועמדותו של ר' אריה למשרת רבה של העיר, "כישלונם" הגדול של העסקנים החרדיים היה בעיקר בכך שלא הצליחו להעמיד מול מועמדותו תלמיד חכם גדול בשיעור קומה כשלו.
נכון הדבר שמידת הגדלות בתורה היא לא קנה המידה היחידי להצלחה של רב במשרת רבנות. לא פחות מכך, הרב צריך להיות שותף אמיתי עם כלל הציבור, על פלגיו השונים בעיר, כפי שהצהיר ר' אריה עם היבחרו להיות רבה של ירושלים. אך כל זאת לא יכול, ואסור שיבוא, על חשבון דרישת הסף הבסיסית של הרב. עובדה ידועה נוספת היא שגם אישיות תורנית גדולה וראויה מאוד, הראויה למשרה רבנית רמה, יכולה להיות "מחוסלת" על ידי העסקנות המקומית הקטנה, ובד בבד צריך גם לדעת "לעשות פוליטיקה", ומידה זו של "אחיו אני ברמאות" גם אותה למדנו מפיהם של חכמים. אך ראש לכול, צריך להעמיד תלמידי חכמים הראויים לשמם, הראויים למעמדם, שמידת מעורבותם עם הבריות אינה מעבירה אותם על דעתם. מי ייתן לנו תלמידי חכמים רבים כר' אריה לשעתו ולדורו.
הכותב הוא רב בעיר אריאל וחוקר בבית המדרש של 'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
