ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
החל משבת זכור, בחלק הנוכחי של המלחמה, מהדהד ברקע הזיכרון הלאומי המאבק בימי הפורים שהיה נגד המן (חמן) העמלקי בן המדתא. צורר בכיר מאוד במלכות אחשוורוש מלך פרס ומדי, איראן של ימינו.
פרשתנו עוסקת במרומז בסוגיא זו של מלחמה בעמלק מדור דור, כמופיע במדרש ויקרא רבה: "א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, ... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב ?! אמר לו הקב"ה ולי אתה אומר?! אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שהרג, שהם מקטרגים אותו שנאמר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כא, א) (פרשה כו ד"ה ז מה כתיב).
ברור כי המדרש מכוון לרצח כהני נב, בראשות אבימלך. שאול רתח עליהם כיוון שאבימלך נתן לדוד את חרבו של גולית וגם מזון שסייעו לו בבריחתו מפני שאול.
הפסוק המתאר את מעשיו של שאול מזעזע ומעורר חלחלה, וטומן בחובו ביקורת קשה מאין כמותה. וז"ל: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמו"א כ"ב, יט). פסוק זה הוא חזרה (כמעט) מדויקת על הציווי שנתן שמואל לשאול בנושא מלחמת עמלק: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (שם טו, ג). כידוע, שאול לא מילא ציווי זה כראוי, ולכן התוכחה כפולה, מה שנצטוות לעשות לעמלק לא עשית, אבל בכהני נב כן קיימת, כביכול, את המצווה. במילים אחרות, חסת על האכזרים, ועל אחיך הכהנים - משרתי ה' לא חמלת. חז"ל סיכמו לקח זה בלשונם: "רבי שמעון בן לוי אומר כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן שנאמר ואֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב, ולא תהא נוב כזרעו של עמלק?! ורבנן אמרין כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו שנאמר וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:... וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו" (שמו"א לא, ד-ו) (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז, טז).
שני המדרשים, הראשון בשם רבי לוי והשני בשם בנו רבי שמעון בן לוי ביטאו רעיון אחד, המתקשר ישירות לפסוק הראשון של פרשתנו, פרשת אמור.
מסקנה ראשונה - אסור לרחם על האכזרים! אם כך מוטל עלינו עתה לברר: א. מדוע נגזרה גזרה כל כך קשה על העם הזה? ב. מה כולל הציוי המופיע בתורה, בפרשת זכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים פרק כה יז-יט). הלשון תִּמְחֶה חריפה. לכן, חשוב להבהיר מה הם גדרי המחיה? ג. האם קיימות הגבלות שחלות גם על קיום מצווה זו, והאם מה שצווה שאול הוא מה שצוותה התורה?
נציע עתה תשובות לשאלות אלה בהסתמך על הכתובים, דברי חז"ל והראשונים:
הרמב"ם רואה בציווי למחות את עמלק חלק מהלכות מלחמה. כך מפורש בפרק ה' מהלכות מלכים ה"א. הרמב"ם עוסק שם במלחמת מצווה והיא כוללת שלוש קטגוריות: א. המלחמה בשבעת העממים המושחתים מכל הבחינות, שגרו בארץ כנען, בזמן הכניסה לארץ אחרי יציאת מצרים. ב. מלחמת הגנה מיד אויב שמתקיף אותנו ומנסה לחסלנו -עזרת ישראל מיד צר. ג. המלחמה כנגד עמלק.
לפי זה נסביר גם את הנימוק שמופיע בפסוק: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". עמלק לא שמר על חוקי המלחמה המקובלים ופגע דווקא ביותר חלשים – הַנֶּחֱשָׁלִים. ובהשקה לימינו, ארגון טרור המבוסס על אידאולוגיה רצחנית מטורפת, שאינה מכירה בשום חוק למעט חוקי השריעה, בצורתם הקיצונית ביותר ושאין לה קשר כלשהו לאנושיות, מתנפל על ישובים אזרחיים, שוחט תינוקות, רוצח באכזריות זקנים וזקנות, שורף משפחות שלמות וחוטף אזרחים תמימים (שרובם סייעו לטרוריסטים אלה שנים רבות).
נדגיש כי דברינו אלה אינם פוטרים את צה"ל מלהמשיך לשמור את חוקי המלחמה המוסכמים בין אומות העולם המתוקנות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עמוד הימיני).
בשבוע הבא נמשיך לברר סוגיא חשובה זו וננסה לברר כיצד הרחמנות כן משתלבת במערכה זו.
נתפלל כי הקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל הפצועים, נחמה לכל משפחות הגיבורים, עזרה לניצחון על כל האויבים ואחדות לכל חלקי האומה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
