ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
17 באפריל – 16 במאי 2026
המולד: יום שישי בבוקר 5:38 ו-14 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ד' באייר (19.4.2026), עד ליל ו', י"ד באייר (30.4.2026)
שבת תזריע מצורע, ב' ראש חודש אייר, א' באייר (18.4.2026). בתפילה: "יעלה ויבוא". חצי הלל, קדיש תתקבל. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום השבת, ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מפטירים בישעיהו סו,א: "כה אמר ה' השמים כסאי" עד סוף הספר, וחוזרים וכופלים הפסוק "והי' מדי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש להוסיף "קדשנו במצוותיך" ראה שבת ראש חודש טבת. שיר של יום, ברכי נפשי.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. "יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ב.
יום ג', ד' באייר (21.4.2026). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים. אין אומרים תחנון במנחה.
יום העצמאות, יום ד', ה' בחודש (22.4.2026). על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אחרי, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש
ישראל" (ישעיהו יא,יב) חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת אחרי וקדושים, ח' באייר (25.4.2026). מפטירים בעמוס ט,ז "הלא כבני כושיים". עד סוף הפרק. מברכים המתענים שני-חמישי-שני.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור, אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ג.
יום ב', י' באייר (27.4.2026). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר 4:20.
יום ה', י"ג באייר (30.4.2026). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר 4:17. במנחה – יש האומרים תחנון, ויש שאינם אומרים.
פסח שני. יום ו', י"ד באייר (1.5.2026). אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". בליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה.
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר (2.5.2026). מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלוים" עד מד,לא "לא יאכלו הכהנים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר. "צדקתך צדק". אבות פרק ד.
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמר 90 פעם, ומיום א', ט"ז בחודש, המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר.
יום ב', י"ז באייר (4.5.2026). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר 4:11.
במנחה אין אומרים תחנון.
ל"ג בעומר, יום ג', י"ח באייר (5.5.2026). משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר (9.5.2026). "חזק". נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז,יט "ה' עוזי ומעוזי" עד יז,יד "תהילתי אתה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר. אבות פרק ה.
יום ה' כ"ז באייר (14.5.2026). ערב ראש חודש סיון (מוקדם). במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.
יום ו', כ"ח באייר (15.5.2026), יום שחרור ירושלים. יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר (16.5.2026). מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" עד כ,מב: "עד עולם". מברכים חודש סיון שיחול הערב. אומרים "אב הרחמים".
המולד: לפני צאת השבת שעה 18:02 ו-15 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שישי 5:18 + 14 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצאי שבת, ט' בחודש, עד ליל ו', י"ד בחודש
ב' דר"ח אייר, שבת, א' באייר, פרשת תזריע מצורע. "יעלה ויבוא".
שחרית - אחר חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג. מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשיות השבוע, ח"ק. בשני קורין למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו", ח"ק. מפטירים בנביא "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו ס"ו) עד "והיה מדי חודש בחודשו".
מוסף אתה יצרת. אבות פרק ב'.
מנחה - אין אומרים צדקתך.
יום שלישי, ד' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום רביעי, ה' באייר, יום העצמאות. עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ביום העצמאות.
שבת פרשת אחרי מות קדושים, ח' באייר. מפטירים בנביא "ויהי דבר ה'…בן אדם דבר" (יחזקאל כ'). פרקי אבות ג'.
יום ששי י"ד באייר, פסח שני. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה ביום חמישי. יש נוהגים לאכול ביום זה מצה. עד יום זה, אם אוכל מצה של פסח, מברך המוציא וברכת המזון, לאחר יום זה מזונות. (על מצת חמץ מברך מזונות וברכה מעין שלוש).
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר. מפטירים בנביא "והכוהנים הלויים (יחזקאל מד, טו עד סוף הפרק). פרקי אבות פרק ד'.
ל"ג בעומר, יום שלישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך בביהכ"נ לימוד, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון נערכת הילולא על ציון רשב"י זיע"א.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בנביא (ירמיהו טז, יט) "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז, יד).
התימנים מפטירים ביחזקאל לד.
פרקי אבות פרק ה'.
כ"ח באייר, יום ששי, יום שחרור ירושלים. שחרור העיר העתיקה והכותל משלטון זר. עפ"י החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה לרגל שחרור ירושלים ונסי ה' במלחמת ששת הימים.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד כל ימי ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום זה הוא ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו ולומר תפילה מיוחדת לכך.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר, ערב ר"ח סיון. מפטירים בשמואל א', כ' "ויאמר לו יהונתן מחר חודש". מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום ראשון.
מנחה - אין אומרים צדקתך. אבות פרק ו'.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
