ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חול המועד
איתא בגמרא (סוכה כז, ב): "רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך". ופרש״י- "אף על פי שלא בשביל הרגל מתעכבים, שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות, אף על פי כן משבחן אני". והגמרא העמידה זאת במי שאזיל ולא אתי ביומיה, אבל אם אזיל ואתי ביומיה אין בו חסרון ללכת, והסביר רש״י שאז הוא משמח שמחת החג עם אשתו, וממילא למדנו שכל שנמצא עם אשתו ומשפחתו אין חסרון זה (ובערוך לנר סוכה י, ב ד״ה שלוחי מיאן בזה, וכתב שרק אם הולך לקבל פני רבו מועיל שב באותו יום). וכן נראה גם מדברי הג״ר יוסף שאול נתנזון (בספרו דברי שאול) שהקשה איך היו החכמים בהגדה של פסח מסובין בבני ברק ובכללם היה גם רבי אליעזר בעל המימרא דלעיל, וכתב שהטעם שיש להישאר בבית הוא משום שמחת אשתו, ובליל פסח לא שייך ביטול שמחה זו, שהרי מצוה לספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה, וממילא אין כאן ביטול עונת אשתו. ובספר מגיד משרים תירץ שאפשר שהלכו אותם חכמים עם כל בני ביתם. ומכל הסברים אלו למדנו שאם מטייל עם בני ביתו אין חסרון שבח למי שאינו יוצא מביתו.
ואף שרשאי לצאת לטיול בחולו של מועד, יקפיד לשמור על קדושת החג, דהיינו שילבש בגדי חג, ויאכל סעודת חג ולא ילך למקומות פחותים, וישתדל ללמוד תורה זמן מה, וכבר הזהירו בזה בגמרא ירושלמי (הובא במשנ״ב סימן תקל ס״ב): "אמר רבי אבא בר מלל, אלו היה מי שימנה עמי, התרתי שיהיו עושים מלאכה בחול המועד. כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגעין בתורה, ועכשיו אוכלין ושותין ופוחזין. וכתב הכל בו, נראה מזה שאיסור גדול בשחוק יותר ממלאכה, שכוונת השם יתברך בנתינת המועד היתה כדי להידבק ביראתו ולעסוק בתורתו התמימה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
