ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
זאת ועוד, בני העיר רשאים – מרצונם – להטיל פיקוח גם על מוצרים שאינם חיוניים: "רשאין בני העיר לקוץ להם שער לכל דבר שירצו, ואפילו לבשר וללחם, ולהתנות ביניהם כל מי שיעבור יענשו אותו כך וכך" (רמב"ם שם, הלכה ט). ואכן במשך הדורות קהילות רבות פעלו מכוח סמכות זו והטילו פיקוח על שירותים ומוצרים שונים (ראו למשל: משטר ומדינה בישראל על פי התורה (תשע"ג) ג, פרק נא, סעיף רנט), וכן ננקטו צעדים למניעת היווצרות מונופולים וקרטלים (משטר ומדינה שם סעיף רנח).
שולחן מלכים
הדעת נותנת שהצעדים למניעת יוקר המחייה מוטלים לא רק על בית הדין והקהילה אלא גם על השלטון. כך ניתן ללמוד מפירושו של רבי סעדיה גאון למשמעות שולחן לחם הפנים שמוזכר בפרשתנו (פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות, רצהבי, עמ' קלו-קמ). לדידו, חמשת הכלים העיקריים שבמשכן - ארון הברית, שולחן לחם הפנים, מנורה, מזבח הקטורת ומזבח העולה - הם משל לחמש קבוצות בעם ישראל: עובדי ה' הצדיקים, מלכי ישראל, חכמי ישראל, כוהנים ושאר העם (בהתאמה). לענייננו, השולחן נמשל למלכי ישראל. שטח גגו הוא שתי אמות (2×1) כנגד שני תפקידים עיקריים למלך: משפט ומלחמה (ראה שמואל א' ח, כ ורמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ד, י). שטח הדפנות הוא תשע אמות (2×1.5×2 + 1×1.5×2), כנגד תשע המצוות והאיסורים שהמלך מצווה לקיים (דברים יז, טז-כ). לשולחן הייתה מסגרת מקיפה וזר, משום שהמלך צריך לשמוע לדברי הכוהנים והנביאים שמקיפים אותו, וכן משום שהמלוכה עוברת בירושה.
השולחן נמשל למלוכה לא רק מצד מידתו וצורתו אלא גם מצד ייעודו. השולחן הוא בסיס לאכילת המזון, וכך גם המלך - "כי המלך הוא ראש הטובה בעולם הזה ועל כלכלתו המכונה שולחן נשענים רבים מבני אדם". דברים מעין אלו מופיעים גם בפירושו של רבי עובדיה ספורנו (שמות כה, כג). שני הכתרים של השולחן – המסגרת והזר - מבטאים את הכפילות שבתפקידי המלך: כלפי חוץ וכלפי פנים. מסגרת השולחן מבטאת את תפקידו כלפי חוץ - "המלך סוגר בעדה (המדינה) מכל מזיק והשבית אויב ומתנקם", והזר, הכתר העצמי של השולחן, מבטא את תפקידו כלפי פנים - "פרנסת המדינה וסידור ענייניה" (בהם גם המשפט).
נראה שברוח דברים אלו יש לדייק את ביאורו על מזמור ע"ב בספר תהילים. מזמור זה מתאר את דמותו של המלך האידיאלי, ובין היתר, מופיע שהמלך "יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע" (שם, יג). רבי עובדיה ספורנו מבאר שהעוני נגרם בגלל "עשירי העם המשימים יוקר בתבואות", ומדבריו משתמע שהמלך יפעל לטובת האביונים (ועיינו גם בפירושו על במדבר כז, יד וישעיהו לב, א). ייתכן שחובתו של המלך לדאוג לפרנסת העם היא העומדת ברקע דברי חכמי ישראל לדוד המלך: "אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה" (ברכות ג, ב) (ראו בפירושו של הרב יעקב בן חביב - פירוש הכותב על עין יעקב שם. לדיון דומה ראו: 'חסד שבמלכות', בהוצאת מרכז תורה ומדינה, עמ' 196-190).
אך אין כאן רק הטלת חובה כללית על המלך לדאוג לפרנסת עמו, אלא גם צעדים קונקרטיים. הפסוק הפותח של מגילת רות הוא: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו". בפירושו אגרת שמואל (רות שם ד"ה "ואפשר עוד", ה ע"א), מסביר הרב שמואל די אוזידה, תלמידו של האר"י ז"ל, שהמילים "שפוט השופטים" לא נועדו רק להציג את זמן התרחשות המגילה, אלא גם לענות על השאלה מדוע הרעב היה כה גדול! לשיטתו אם הרעב היה קורה בתקופה שהשלטון היה מלוכני, אזי המלך היה נוקט צעדים ממתנים של קושי הרעב. הוא היה "מכריח לבעלי האוצרות האוצרים חמשת מיני דגן וכל אוכל בשנים הטובות, שיפתחו את אוצרותיהם וישגרו לכל עם הארץ. והמלך היה משים וקוצב להם את השער ושלא יהיו רשאים להפקיע שערים". לדבריו, המלך אף היה מונע מאלימלך לצאת מהארץ והיה מטיל עליו לפרנס את בני עירו.
אחריותה של מדינת ישראל
הרב אלימלך בר שאול הוסיף נופך לעיקרי הדברים (מצפה, עמ' קסו-קסט). לדעתו, ההלכות שנועדו להבטיח מחיר הוגן לא נקבעו רק לטובתם של ישראל אלא משום יישוב ארץ ישראל (ראו בספר מאירת עיניים, שולחן ערוך שם ס"ק מב וס"ק מד - חלק ניכר מהלכות אלו נוהגות רק בארץ ישראל). מצוות יישוב הארץ אינה מתקיימת רק על ידי כיבוש, נטיעה, בניין ומגורים בה, אלא שגם "כל דבר המבסס ומייצב ומרבה ישיבתם של ישראל בארץ, יש בו שפיר משום יישוב הארץ". מן האמור עולה כי "סידור קבוע שדברים שיש בהם חיי נפש יהיו מצויים בזול ליושבי הארץ, יש בו לא פחות מאשר בבניין ונטיעה משום יישוב ארץ ישראל". לדידו זהו עומק כוונת הרמב"ן באומרו: "שציוונו לרשת הארץ, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, עשה ד). בהתאם לכך הוא מיישב את התמיהה המתבקשת, שהרמב"ם השמיט – לכאורה – את מצוות יישוב הארץ. לדעתו, מצווה זו כלולה במצוות מינוי מלך, שכן תפקידו של המלך הוא "לעשות משפט ומלחמות" (הלכות מלכים שם), וגם "משפט" שייך ליישוב הארץ, שמובנו הרחב הוא "התקנת סדרי מדינה ומלכות בתור רשות מבצעת".
כאשר נחיל על השלטון הנהוג כיום במדינת ישראל את דיני מלכות ישראל, לכל הפחות בהנהגת הכלל (ראו שולחן מלכים, מרכז תורה ומדינה פרק א, הלכה ג, אות ח), עולה שבסמכותם - ואף מחובתם - של ראשי השלטון לפעול להורדת מחירים ולצמצום יוקר המחייה. אף שכיום לא שייך להחיל את מכלול הצעדים המוזכרים במקורות - לא מבחינה הלכתית, לא מבחינה מעשית, ואף אין זה בהכרח נכון מבחינת מדיניות כלכלית־חברתית - הקו המנחה ברור: מוטלת על הציבור והשלטון החובה להבטיח תנאי מחייה בסיסיים בעלות סבירה.
הכותב הוא חוקר במרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
