ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מגילת אסתר
כלומר, בוודאי שיש דברים שאפשר לסמוך עליהם - יהיו מצוות החג ומצוות זכירת מחיית עמלק מדור לדור, אך האם יהיה מותר להתכנס? האם נחגוג מתוך תחושה עילאית של ניסים גלויים או מתוך תחושת החמצה ששוב נכתבו הרבה מילים בעיתונות ואנחנו נאלצים להמתין לסיבוב הבא מול רשעי הדור? ואולי נחגוג מתוך הבנה עמוקה שאנחנו מצווים לחגוג גם מתוך האי־ידיעה - אי־ידיעה מה יהיה או אי־הבנה של פעולת ה' במציאות?
מתוך ההבנה שכנראה לא נצליח לנחש ולהחזיק בידיעה גמורה את הנעשה בעולם הנגלה, אנחנו נאלצים ממש כמו אסתר לפעול בתוך הסתר פנים ולקבל את העובדה שדעתנו מוגבלת. במקביל אנחנו נדרשים גם לפעול בכל הכוח בעולמו של הקדוש ברוך הוא, וגם לקבל את העובדה שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך העולם הזה פועל.
בין חוקי הארמון לקול הנצח
מרדכי מצווה על אסתר ללכת לפני אחשוורוש ולבקש את ביטול רוע הגזרה, והיא עונה לו שבעולם הפרסי היא אינה שווה דבר, מלכה שנשכחה בארמון מיד אחרי שנבחרה במעין תחרות מלכת היופי. פרק ד' במגילה מצייר פער בלתי פתיר בין אסתר למדרכי. לרגע אסתר מאבדת את שמה ונקראת רק "המלכה", שם המבטא את סכנת ההיעלמות בתוך ארמונו של אחשוורוש. בתגובה לפער בינה ובין מרדכי, אסתר שולחת לו בגדים חדשים במקום בגדי האבלות שהוא לובש. מרדכי מצידו מצווה עליה ללכת ולהתחנן לפני המלך. השיחה ביניהם רק מעצימה את המרחק הגדל בין הארמון ובין שער המלך, בין אסתר למרדכי, בין עם ישראל לעצמיותו. ואז מרדכי פונה אליה בדיבור אחר.
המדרש מספר שברגע הזה המן הרג את התך, שהיה המתווך בין מרדכי לאסתר, ובת קול התחילה לשמש ביניהם. המדרש מתאר את זה כפתרון לשאלה כיצד מרדכי ואסתר דיברו ביניהם כשהם רחוקים כל כך מבחינה פיזית. בעיניי, זה היה הרגע שבו הבת־קול לימדה את מרדכי לדבר אחרת לאסתר. מרדכי מדבר מתוך הנבואה ולא מתוך המציאות או נקודת מבטו שלו, ומלמד את אסתר לדבר גם היא בשם אותה בת קול. הוא אומר לאסתר: יש עוד ודאות חוץ מהוודאות של גזרת השמד שמאיימת כעת על עם ישראל. בעומק המציאות יש מציאות פנימית, והיא הוודאות האמיתית. לעם ישראל יש תפקיד בעולם, והוא להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. תפקידו לשמש כמרכבה לשכינה ולשאת את שמו של ה' בעולם. הוא עם של נצח ואחראי על תיקון העולם מרגע מתן התורה לדורות.
לכן, גם כשאותה אומה מתחילה את המגילה בהשתתפות בסעודתו של אותו רשע, כשכלי המקדש הם התפאורה לסעודת הרשעים, גם אם גיבוריה אינם משתמשים בשמם העברי, ולרגע אפילו נאבדים בתוך המציאות הגשמית של מלכות פרס ובתוך הפחד הקיומי, עם ישראל יינצל, יחזור לעצמיותו ויקרא בשם ה'. גם כששמו כל כך נסתר. מרדכי פונה אל אסתר ושואל אותה האם היא מוכנה להיות חלק מהתנועה הזאת. האם היא מוכנה לעזוב את הדעת ולא לאחוז בחוקי העולם הזה, להפסיק לנסות להבין, לפעול בתוך הממלכה הפרסית ולהיות חלק מנצחיותו של עם ישראל.
לגלות את הלב מתוך אי־הידיעה
במסכת מגילה אומר רבא שאדם חייב להתבסם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. שאלות רבות נשאלו על המאמר הזה, אחת מהן היא השאלה האם הוא התכוון להתבסם עד הרגע שאדם מאבד את דעתו, או עד מצב של אובדן הדעת. השאלה הזאת קשורה לשאלה פנימית יותר על דעתו של אדם. מצד אחד אנחנו עם של דעת, הדרך שלנו להיות עובדי ה' היא ללמוד את תורתו ולקיימה. מתוך שותפות, מתוך לימוד ומתוך הבנה. הדעת היא כל כך חשובה, לא ייתכן שרבא יציע לשתות ולאבד את הדעת.
מהצד השני, אולי רבא רוצה שנכיר את מגבלות הדעת. השכל, שהוא הכלי שבאמצעותו אנחנו לומדים את תורתו של בורא העולם, עלול לספר לנו סיפור שהבנו את הכול, שאת העולם הזה אפשר להשיג באמצעות דעתנו, שמה שהמציאות הגשמית והרוחנית היא מה שאנחנו משיגים בשכלנו. מול התודעה הזאת מגיע רבא ומבקש פעם בשנה, בפורים: אבדו את דעתכם. לא במובן המסוכן שעליו תספר הגמרא בהמשך, אלא במובן ששם סימן שאלה על הדעת פעם אחת בשנה, כדי לעשות משהו מעבר לדעת. כדי להיות במסירות נפש. כדי להיות במציאות של "הדור קיבלוה".
אסתר גם היא שומעת את אותה בת קול. "ותלבש אסתר מלכות" - לא המלכות לובשת אותה והיא נקראת רק "המלכה", אלא היא זו שלובשת את המלכות ומכוונת את צעדי המגילה מתוך תחושת שליחות ומסירות נפש. רגע לפני כניסתה אל המלך היא מבקשת מעם ישראל לצום עליה, והפעם כתיקון שלם גם היא ונערותיה צמות בארמון המלך. לרגע אין חציצה בין פנים הארמון ובין חצר המלך. אין מלבושים שונים למציאות, מה שקורה במקום הכי פנימי באומה הישראלית קורה גם בכלל־ישראל. האהבה ומסירות הנפש של כלל האומה מתגלות, ואסתר נכנסת אל המלך.
זה הרגע שבו עם ישראל כולו אומר: אנחנו מבקשים תורה מאהבה. "הדור קיבלוה". עד עכשיו היינו מחויבים ב"נעשה ונשמע". עכשיו, דווקא לאחר אובדן הדעת, אנחנו זוכים לגלות את הלב, לגלות שגם בלי החיוב שריבונו של עולם כפה עלינו ב"נעשה ונשמע" אנחנו פשוט רוצים להיות עובדי ה'.
אם נחזור לראשית דברינו, אולי היינו רוצים שלא יהיה הסתר פנים. ואולי היינו שמחים לחיות בעולם הנגלה עם ודאות תמידית. ואולי היינו שמחים גם שהמגילה לא תהיה מגילת גלות ושהיא תסתיים בירושלים ולא בשושן. לצד זאת יש משהו במגילת אסתר, דווקא בתוך כל החושך שלה, שמאפשר לנו לקרוא בשם ה' כמו שלא קראנו כאומה בעבר. לשבת בזמן קריאת המגילה ולהשלים בליבנו את הפסוק למרדכי: רווח והצלה יבוא ליהודים מריבונו של עולם! מתוך איבוד שכלנו ודעתנו אנחנו הופכים לרעים אהובים, שמבקשים להמליך את המלך מתוך אהבה גדולה ואי־ידיעה גדולה. לא משנה לנו איך יסתיים הסיפור הפרטי שלנו, אנחנו רק מבקשים לקרוא בשם ה'.
הכותבת היא ראש מדרשת נשמת
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
