ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
בשבוע שעבר הוציא בית המשפט העליון צו תקיף המחייב את המדינה לקדם תוכניות תקועות זה זמן רב להקמת רחבת תפילה שוויונית קבועה בכותל המערבי, ובכך החריף מאבק משפטי-דתי הנמשך עשרות שנים סביב השאלה מי קובע את אופיו של האתר הקדוש והנגיש ביותר ביהדות. הפסיקה כבר עוררה תגובות נגד פוליטיות ויוזמות חקיקה מחודשות שמטרתן לצמצם את השפעת בתי המשפט על הסדרים דתיים במקום.
במרכז המחלוקת המתמשכת עומדת תנועת "נשות הכותל", שנוסדה בשנת 1988 במטרה לקדם את זכותן של נשים להתפלל במקום לפי מנהגי הרפורמים. מנהגיהן—כגון תפילה בקול, לבישת טלית ותפילין וקריאה בספר תורה—עוררו פולמוס חריף. תומכיהן רואים בהן סמל לחירות דתית ולפלורליזם, בעוד מבקריהן רואים בפעולותיהן אתגר למסורת רבת־שנים. לאורך השנים עתירותיהן הובילו לפסיקות משפטיות, למשאים ומתנים ממשלתיים ולשינויים מדיניים, והפכו אותן לאחד הגורמים המשפיעים במאבק המתמשך על זכויות תפילה בכותל.
במאמר זה לא ננסה להצדיק את כוונותיהן הפרובוקטיביות, אשר מעוררות התנגדות ברורה מסיבות רבות: שאיפתן לערער מנהגים מבוססים, נכונותן לחלוק על גדולי הרבנים מכל החוגים, והכאב שהדבר גורם לרבים בכלל ישראל הרואים בכך פגיעה בקדושת המקום, ועוד. תחת זאת נתמקד בלב הדיון ההלכתי—האם נשים רשאיות, מבחינה הלכתית, לקיים את המצוות המדוברות.
תפילין
האם נשים חייבות או רשאיות להניח תפילין? נשים אינן חייבות, שכן מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, מאחר שאינה נוהגת בשבת וביום טוב. ואף שאפשר היה לטעון שרשאיות לקיימה מרצונן, הרמ״א (סימן ל״ח סעיף ג׳) כותב שנשים אינן מניחות תפילין, ופוסקים רבים מוסיפים שאם אישה מבקשת להניח תפילין יש למונעה מכך.
אף שהגמרא (עירובין צ״ו) מספרת שמיכל בת שאול הניחה תפילין, מפרשים רבים מבארים שמעשיה לא התקבלו כנוהג הראוי.
ציצית
גם מצוות ציצית היא מצווה התלויה בזמן, שכן אינה נוהגת בלילה. מצד הדין אישה הרוצה בכך יכולה ללבשה, אולם הרמ״א (סימן י״ז) כותב שאין לה לעשות כן, מפני שיש בכך משום יוהרא. נוסף על כך, לפי תורת הקבלה מצווה זו שייכת דווקא לגברים, ונשים אינן בכלל עניינה (רב פעלים בשם האר״י). התרגום (יונתן בן עוזיאל) כותב שנשים הלובשות תפילין או ציצית עוברות על האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
עלייה לתורה
אישה גם אינה עולה לתורה. כך נאמר בברייתא בגמרא (מגילה כ״ג ע״א):
"הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה; אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור."
מכאן שחכמים הגבילו עליית נשים. לגבי תחילת הברייתא, הנראית כמתירה, המאירי מבאר שהאפשרות הייתה קיימת בעיקרון רק בזמן המשנה, אז רק הראשון והאחרון היו מברכים, ולכן אישה יכלה לעלות באמצע בלי ברכה. לאחר שתיקנו שכל עולה מברך לעצמו—אין עוד אפשרות כזו, כי אינה מחויבת בקריאה ואינה יכולה לברך. דעה נוספת בראשונים, מהר״ם מרוטנבורג, מסבירה שההיתר נאמר רק כשאין גברים; אבל כשיש גברים, סוף הברייתא קובע שאסור שתעלה. כך כתב גם היעב״ץ.
מניין
נשים אינן מצטרפות למניין ואינן משלימות מניין כשיש תשעה גברים. הטעם הוא שמקור דיני דבר שבקדושה נלמד מן הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שחז״ל קישרו לעשרת המרגלים—שהיו עשרה אנשים ולא נשים.
כיפה
יש מן הנשים הלובשות כיפה. לבישת כיפה תיחשב אף היא בכלל האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
הימנעות ממחלוקת ופירוד
איסור נוסף הוא לנהוג באופן שונה מן הציבור, הידוע כאיסור "לא תתגודדו". משמעותו שאין לנהוג במנהגים שונים משל בני הקהילה או המקום, כדי למנוע פירוד, מחלוקת או מראית עין של "שתי תורות". כלל זה מחייב אחידות במנהגים ציבוריים, הלכתיים וקהילתיים, במיוחד בעניינים שבין היחיד לציבור.
דברי סיום
לסיום נדגיש את המובן מאליו: נשים אלו אינן פועלות במסגרת ההלכה, וההלכות שנסקרו אינן מכוונות כלפיהן. מטרת הדברים היא עבורנו—להבין מהו הפגם ההלכתי ומדוע הוא נחשב פגם. זאת מלבד העובדה שמעשיהן נראים כמכוונים לעורר התגרות כלפי מי שרואים בכותל ובקדושת ההלכה ערכים קדושים ועמוקים.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
