ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
פעם אחת, האשימו הרומאים הרשעים את התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא 'מין' ח"ו. המינים הם הנוצרים הראשונים, שהיו כת של יהודים שיצרו דת חדשה. הרומאים ראו במינים אויבים ורדפו אותם ברדיפות קשות, ובמסגרת אותם רדיפות, הם חשדו אפילו ברבי אליעזר שהוא 'מין', ודנו אותו למוות בגרדום.
בסופו של דבר, לאחר שכבר העלו את רבי אליעזר לגרדום, והוא הצדיק עליו דין שמיים, פטר אותו השופט באורח ניסי מגזר הדין, ושחרר אותו לחופשי.
כשחזר רבי אליעזר לביתו, הוא היה עצוב מאוד על שחשדוהו בחשד כזה, ונכנסו תלמידיו לנחמו, אך הוא לא קיבל את תנחומיהם.
בסוף, אמר לו רבי עקיבא: "רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני"?
אמר לו רבי אליעזר: "אמור".
אמר לו רבי עקיבא: "רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, (כלומר - האם נהנית מדבר תורה שלימד אותך מין), ועליו נתפסת"?
אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי (מין) אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם... והנאני הדבר (כלומר – נהניתי מהדבר תורה הזה), על ידי זה נתפסתי למינות, (כלומר – נחשדתי במינות), ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות" (בבלי, עבודה זרה טז, ב).
מסיפור זה אפשר ללמוד כמה יסודות.
ראשית – סיפור זה יכול להוות מקור לדבריו הידועים של הבעל שם טוב על כך, שמי שנפגש עם דבר רע של אדם אחר, סימן שמשהו מאותו דבר מצוי גם בתוכו, ולפיכך כשגדולי החסידות היו רואים דבר רע באחרים היו מקדימים ומפשפשים במעשיהם, לגלות מה מאותו עניין מצוי בתוכם.
כך גם כאן, היה ברור לרבי אליעזר שאם הזדמן לו שחשדוהו במינות, הרי באו ללמד אותו שמשהו מזה מצוי בו, ורבי עקיבא עזר לו למצוא שהחסרון נעוץ בכך שנהנה מדבר תורה של מין.
שנית – למדים אנו עד כמה יש להתרחק מהמינות. מדברי חז"ל משמע, שאותו מין כיוון לדבר תורה אמיתי, ולכן רבי אליעזר נהנה מדבריו, ובכל זאת יש להתרחק מהמינים ולא ללמוד מהם אפילו באופן חד פעמי.
ויש להדגיש, מצאנו בהלכה (ש"ך יו"ד קעט, כג) שיטות שסוברות שמותר ללמוד באופן חד פעמי (ולא בקביעות) דברי תורה אמיתיים מרשעים, אך גם הם מסכימות שממין אסור ללמוד גם באופן חד פעמי, ומי שילמד ממנו חייב מיתה.
וכאן, יש לשאול, הרי דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ומדוע כל כך חמור ללמוד דבר תורה אמיתי מפי 'מין'?
התשובה נעוצה בהדגשות חשובות הנוגעות להסתכלות כללית על תורתנו הקדושה.
המינים (הנוצרים) ניסו לעשות לתורה שני דברים –
א. לקרוע את התורה לחתיכות. הם קיבלו חלקים מהתורה, וחלקים אחרים ניסו לבטל.
ב. הם ניסו לקחת את התורה, ללוש אותה, ולהפוך אותה לבסיס לדת חדשה, שהיא נגד התורה.
כשהולכים בדרך כזו, גם אם יש נקודה אמיתית מהתורה, הרי היא הופכת לתורה של שקר, כי התורה היא מקשה אחת, וכל עניינה להתחבר לה' דרך עם ישראל, ולכן יש להתרחק גם מפירור כזה של תורה.
ובאמת, כבר רמזה לנו על כך התורה בפרשת תרומה. נצטווינו בפרשה זו על מעשה המנורה. המנורה התייחדה בכך שהיא כולה מקשה אחת, והתייחדה גם בכך שהיא כלי שאין לו 'בדים' – מוטות, שמיועדים לסייע בנשיאתו במהלך נדודי המשכן. לשאר הכלי הפנימיים יש 'בדים', ורק למנורה אין 'בדים'.
ידוע, שהמנורה רומזת לאור התורה, שהרי 'הרוצה להחכים ידרים, כפי שהמנורה בדרום'. נמצא, שלימדה אותנו התורה באופן המיוחד שיש לעשות את המנורה, שהתורה היא 'מקשה' אחת, ואין לקרוע ממנה חלקים. ובנוסף – יש להישמר מעיוותים של התורה, ולקיחתה לכיוון אחר, לכן אין 'בדים' שלוקחים את התורה לכיוונים אחרים.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, תורה שלימה ואמיתית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
