ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
וינה, אוסטריה Vienna, Austria
תמוז התשנ"ח
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
578 - אשה נשואה - נשיאת שם משפחתה הקודם (משפחת ההורים או בעל קודם)
579 - הפיכת בית כנסת שחרב למוזיאון
580 - סמכות השלטון להפקיע קרקעות והתשלום בעבורן
טען עוד
הפיכת בית כנסת שחרב למוזיאון
שאלה
ברחבה שלפני בית הכנסת "המזרחי" בוינה נחשף לפני כשנתיים תוך כדי חפירות ארכיאולוגיות בית כנסת עתיק המיוחס לדעתם ל"אור זרוע" (ר' יצחק ב"ר משה שחי בוינה לפני כשמונה מאות שנה).
לאחרונה הוחלט לשפץ את בית הכנסת "המזרחי" בגלל סדקים שנבעו בבנין ועלולים לגרום להתמוטטו. אחת הדרכים להשגת תקציב עירוני לשיפוץ היא להקים בקומת המרתף ובקומה הראשונה (ששימשו לצרכי חול עד כה) מוזיאון שישולב בממצאים מן החפירות שגם הן יקורו בצורה מיוחדת, כך שהכניסה לאזור זה תהיה מתוך בנין בית הכנסת "המזרחי" בקומת המרתף.
כאמור כל התכנית היא בשיתוף פעולה עם עירית וינה והם הסכימו לתנאים הבאים:
א.
המקום יהיה סגור לביקורים בשבתות וימים טובים.
ב. הכניסה למקום תהיה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש לגברים.
ג. לא יוצגו מוצגים במוזיאון שלא יתאימו לאופי המקום ולא יקבלו את אישור הרב.
ב. הכניסה למקום תהיה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש לגברים.
ג. לא יוצגו מוצגים במוזיאון שלא יתאימו לאופי המקום ולא יקבלו את אישור הרב.
האם במקרה זה ישנה בעיה הלכתית בהפיכת חורבות בית הכנסת העתיק המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון?
תשובה
בית כנסת בחו"ל שחרב ונתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, מותר 1 להפוך אותו למוזיאון יהודי 2 , ויש להקפיד שלא ינהגו במקום 3 שימוש מגונה 4 .
יתכן שבמקרה דנן אף מצוה לעשות כך – כדי להציל את בית הכנסת הקיים מהתמוטטות 5 .
^ 1.
משנה (מגילה כח ע"א) "והשימותי את מקדשכם – קדושתן אף כשהם שוממין", אך בגמ' שם ע"ב מבואר "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויים".
שיטת אליה רבה (הובאה ב"משנה ברורה" סי' קנא סעיף לב) שבסתמא אמרינן, שעל תנאי הם עשויים, ואין צריך לתנאי מפורש. ואמנם יש שחולקים עליו, אך בנדון דידן יד לסמוך עליו, בצירוף הטעמים שיובאו לקמן.^ 2.
שו"ע אורח חיים (סי' קנא סעיף יא)-אין תנאי מועיל להתיר שימוש מגונה.^ 3.
שימוש מגונה, דהיינו-מרחץ, בורסקי, בית הטבילה, בית כסא (שו"ע אורח חיים סי' קנג סעיף ט).^ 4.
הפיכת תל חרב זה למוזיאון רק תגדיל ותקדש שם ה'.
התוס' (מגילה כח ע"ב ד"ה בתי כנסיות) הסבירו בטעם הדין שבתי כנסיות שבבבל עשויים על תנאי "שהרי לעת בא הגואל תפקע קדושתן". וב"ביאור הלכה" (סי' קנא סעיף יא ד"ה אבל) כתב בפירוש דברי התוספות: "כיון דלבסוף כשיבוא הגואל, ויתקבצו ישראל מכל המקומות אשר נפוצו בין הגויי, אל ארץ ישראל, ולא יצטרכו לזה המקדש מעט, ועתידין ליחרב, ועל כרחך ממילא תפקע קדושתן, ולכן מהני תנאי גם כן לכל זמן שיחרב".
נראה אפוא שהפיכת חורבות בית הכנסת הנ"ל המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון יהודי הוא השימוש הנכון והראוי לעשות בבתי כנסיות שבבבל בשיממותן.
בנדון דידן, כאשר הקרקע אינה שייכת לקהילה, והיא רכוש העיריה והמדינה, נראה שהופקע מן המקום דין מקום בית כנסת שחרב, ודינו כדין מכירת בית הכנסת בכפר שמותר לנהוג בו מנהג חול, להוציא שימוש מגונה (ואולי אף כדין מכירת בית כנסת על פי החלטת ז' טובי העיר).
משנה (מגילה כח ע"א) "והשימותי את מקדשכם – קדושתן אף כשהם שוממין", אך בגמ' שם ע"ב מבואר "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויים".
שיטת אליה רבה (הובאה ב"משנה ברורה" סי' קנא סעיף לב) שבסתמא אמרינן, שעל תנאי הם עשויים, ואין צריך לתנאי מפורש. ואמנם יש שחולקים עליו, אך בנדון דידן יד לסמוך עליו, בצירוף הטעמים שיובאו לקמן.^ 2.
שו"ע אורח חיים (סי' קנא סעיף יא)-אין תנאי מועיל להתיר שימוש מגונה.^ 3.
שימוש מגונה, דהיינו-מרחץ, בורסקי, בית הטבילה, בית כסא (שו"ע אורח חיים סי' קנג סעיף ט).^ 4.
הפיכת תל חרב זה למוזיאון רק תגדיל ותקדש שם ה'.
התוס' (מגילה כח ע"ב ד"ה בתי כנסיות) הסבירו בטעם הדין שבתי כנסיות שבבבל עשויים על תנאי "שהרי לעת בא הגואל תפקע קדושתן". וב"ביאור הלכה" (סי' קנא סעיף יא ד"ה אבל) כתב בפירוש דברי התוספות: "כיון דלבסוף כשיבוא הגואל, ויתקבצו ישראל מכל המקומות אשר נפוצו בין הגויי, אל ארץ ישראל, ולא יצטרכו לזה המקדש מעט, ועתידין ליחרב, ועל כרחך ממילא תפקע קדושתן, ולכן מהני תנאי גם כן לכל זמן שיחרב".
נראה אפוא שהפיכת חורבות בית הכנסת הנ"ל המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון יהודי הוא השימוש הנכון והראוי לעשות בבתי כנסיות שבבבל בשיממותן.
בנדון דידן, כאשר הקרקע אינה שייכת לקהילה, והיא רכוש העיריה והמדינה, נראה שהופקע מן המקום דין מקום בית כנסת שחרב, ודינו כדין מכירת בית הכנסת בכפר שמותר לנהוג בו מנהג חול, להוציא שימוש מגונה (ואולי אף כדין מכירת בית כנסת על פי החלטת ז' טובי העיר).
לפי האמור בשאלתך, הקהילה היהודית מתנה את הסכמתה בכך שינהגו במקום בכבוד הראוי.^ 5.
לפי האמור בשאלתך שהמדינה תעביר תמורת הפיכת האתר למוזיאון כסף שישמש לתיקון בית הכנסת הקיים אשר בו נתגלו סדקים וצריך להצילו מהתמוטטות, הרי מבואר בגמ' (בבא בתרא ג ע"ב) שבכהאי גוונא אף מותר לסתור בית כנסת כדי לבנות בית כנסת אחר במקומו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
