ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
על הראשון נאמר:
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיקֹוָק וְהָיָה יְקֹוָק מִבְטַחוֹ" (ירמיהו י"ז ז).
על השני נאמר:
"אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְקֹוָק יָסוּר לִבּוֹ" (שם, שם ה).
לכאורה ההבדל בין השנים ברור ובולט לעין כל. הראשון ירא שמים בתכלית, מאמין ובוטח רק בד'. השני בוטח בכח זרועו של בן אנוש, זחוח "וּמִן יְקֹוָק יָסוּר לִבּוֹ ". לכאורה, אם נפגוש אותם ברחוב, יהיה קל מאוד לזהות מי הוא מי. לכן קשה מאוד מדוע מיד אחר כך מודיע לנו ירמיה הנביא כי הקב"ה יודע להבחין בין השניים כי:
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ: אֲנִי יְקֹוָק חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו" (שם, שם ט- י)
התנחומא מסביר כפשוטו "העושה פטרונו בשר ודם" (תזריע סימן יב) ומתעלם מהקושי.
הפסיקתא מסבירה כי ה"גבר" השני הוא עובד אלילים מעשה ידי אדם וזו הכוונה בביטוי "אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם " וז"ל:
"עובדים מעשה ידי אדם. ועליו אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן דף ח עמוד ב).
גם על פרשנות זו קשה מדוע צריך לחקר לב כדי להבחין בין עובד ד' למשתחוה לפסל?
המכילתא טוענת כי ההבדל בין השנים הוא כי הראשון מתפלל אל הקב"ה ותופס אומנות אבותיו ולעומתו השני איננו פונה בתפילה אל אלקיו. הבחנה מסוג שכזה, אכן יכולה להעשות רק על ידי בוחן כליות ולב. וז"ל המדרש:
"אין להם לישראל אלא תפילה ... וכן ירמיה אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם ובתפילה מהו אומר ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דויהי פרשה ב).
לא ברור כיצד הבחנה זו רמוזה בפסוקי פרקנו.
לכן נפנה אל הירושלמי וננסה בעקבותיהם, להסביר ולענות על הקושי, וז"ל:
"וכל מי שהוא צריך (לצדקה) ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים משלו ועל זה נאמ' ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו" (פיאה פרק ח ה"ח).
ישנן הלכות רבות המסורות ללב. התורה מדגישה פעמים רבות בהקשר למצוות מהסוג הזה "אֲנִי יְקֹוָק" (גם בפרשתנו). אחת הדוגמאות לכך היא שאלת נתינת הצדקה ולקיחת הצדקה. איש איננו יודע בדיוק כמה צדקה חברו נותן. גם שיעור נתינת הצדקה מסור ללב. שהרי מעשר כספים אמור להיות מחושב מההכנסה הפנויה של האדם, אחרי ניכוי הוצאות הכרחיות. מה הן הוצאות הכרחיות? דבר זה מסור ללב של כל משפחה וכל אדם. נוסיף עוד נקודה, על הציבור מוטל החיוב לפרנס את העשיר שהעני "כל צרכו", לפי רמת החיים לה היה רגיל - "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות סז ע"ב). מאידך גיסא ברור שלעני אסור להפיל עצמו על הציבור. היכן עובר הגבול? הדבר מסור ללב !
אם כך, נסביר ונאמר כי מדובר בשני "גברים" שמבחינה חיצונית אין הבדל ביניהם. שניהם בהליכות חייהם מייצגים אנשים המחויבים לשמירת מצוות. יתכן מאוד ושניהם גם משתתפים באותו שיעור של ה"דף היומי". ההבדל הגדול ביניהם הוא בכוונת הלב. הראשון עושה השתדלות אך ורק "השתדלות מותרת". אף על פי שהוא פועל, הוא זוכר תמיד שיש "מנהיג לבירה". אם המציאות מעמידה בפניו מחסום הלכתי הוא לעולם לא יעבור אותו.
לעומתו ה"גבר" השני, ברגע שהוא "נתקל" בקושי שמחייב אותו להתפשר עם עקרונותיו, הוא "שָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ". הוא מנסה להפעיל את כל כוחותיו הוא, כדי להשיג את מטרתו. הוא שוכח מי מנהל את העולם והוא מעמיד את רצונותיו ומאווייו האישיים במרכז הווייתו.
דברים אלה מסורים ללב וטמונים עמוק במחשבותיו של האדם, לעתים קשה מאוד לגלות אותם. לכן מדגיש ירמיהו שלש פעמים את הלב בפסוקים אלה. הבה נתפלל כי יתקיים בנו בקרוב " לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" (תהלים נ"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
