ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל צִבְאוֹת יְהֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב, מ).
הכרזה זו בפרשתנו ממשיכה את ההכרזה האלוהית בברית בין הבתרים:
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה (בראשית טו, יג-טז).
מה משמעות הסיפא של הדברים במעמד כריתת ברית בין הבתרים, ומה משמעותם בפועל בזמן יציאת מצרים?
במדרשים מופיע בעיקר הפירוש שאכן עברו ארבעה דורות בין דורו של יעקב לבין דור יוצאי מצרים. זו דרכו של המדרש שאיננו רואה כל בעיה בכך שאנשים גדולים חיו מאות רבות של שנים. לדוגמא, סרח בת אשר והנביא אחיה השילוני. המדרש גם לא רואה בעיה בכך שיוכבד בת לוי הייתה בגיל מופלג כאשר ילדה את ילדיה. בהמשך לכך, הנס שקרה ליוכבד ועמרם, מפתיע הרבה יותר מהנס שאירע לאברהם ושרה. גם מפני שיוכבד ילדה שלשה ילדים וגם בגלל שבאותה עת היא הייתה הרבה יותר זקנה משרה.
בשיטה זו מפרשים ראשונים חשובים כמו רש"י (ורמב"ן בעקבותיו) וז"ל: "לאחר שיגלו למצרים יהיו שם שלשה דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת, לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו (עם אברהם) וכרת ברית זו, כדכתיב "לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (טו, ז), וכן היה, יעקב ירד למצרים, צא וחשוב דורותיו יהודה, פרץ, חצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה" (לא נדון כאן בשאלת זיהוי כלב בן יפונה עם כלב בן חצרון).
נכדו של רש"י - הרשב"ם (שם) יוצא בחריפות נגד זקנו וז"ל: "המפרש דור רביעי של ישראל ישובו הנה לארץ ישראל טועה הוא. כי מאחר שנתן קצבה של ארבע מאות שנה, מה לנו אם דור רביעי או דור חמישי? והלא מכל מקום יתעכבו ארבע מאות שנה? אלא טעם נתן הקדוש ברוך הוא לדבריו. למה אני צריך לעכב ארבע מאות שנה? לפי שאחר דור רביעי של אמוריים ישובו ישראל הנה. שהדור מאה שנה ..., והרי ארבע מאות = ארבעה דורות. ... זהו פשוטו".
בעקרון הנכד מסכים עם הסבא ששיעור משך הדור גדול ממה שהיה אחר כך, אבל מניין השנים הוא ארבע מאות מבחינת עם ישראל. הסיבה היא שעוון האמורי עדיין לא נשלם קודם שיעברו ארבע דורות.
גם אבן עזרא (שם) התחבט מאוד כיצד להתמודד עם הביטוי 'דוֹר רְבִיעִי' ואלו דבריו: "ודור רביעי רובי המפרשים השתבשו בפירוש דור. והנה אמרו הקדמונים עשרה דורות (אבות ה, ב), ונמצא לאלף דור (דבר' ז, ט), ובאיוב ארבעה דורות (איוב מב, טז). והנכון בעיני כי פי' דור כמו יושב, מדור באהלי רשע (תה' פד, יא), ומדתו הקץ שידור אדם בחלדו, ויש ארוך ויש קצר. ודור רביעי אחר היות זרעו גר. והטעם על מצרים. וכן כתוב כי גר היית בארצו (דבר' כג, ח), וכן היה קהת גר ועמרם ומשה גם אהרן, ובניהם שבו אל ארץ כנען"
ר' חיים פלטיאל מגדולי הראשונים (שם, והביא רעיון זה גם רבי יעקב בעל הטורים) מציע הסבר על דרך הרמז "ודור רביעי. ור"ד שנים יהיו ישראל במצרים ואז ישובו הנה, ודר אותיות רד"ו".
אומנם מצאנו במדרש כיוון חדש. וז"ל המכילתא: "רבי אומר כתוב אחד אומר וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וכתוב אחד אומר 'וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה', כיצד יתקיימו שני כתובין אלו? אמר הקדוש ב"ה אם עושין תשובה אני גואלם לדורות ואם לאו אני גואלם לשנים" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יד).
לפי דברי המכילתא הייתה, הרבה שנים קודם, אפשרות לגאולת מצרים, לפני שעברו ארבע מאות שנים.
בעקבות מדרש זה נציע בענווה את ההסבר הבא: הירידה למצרים הייתה תוצאה ישירה של מכירת יוסף והסכסוך העמוק שפרץ בין האחים. משבר שליווה אותנו מפרשת וישב עד פרשת ויחי. יוסף אומנם לא נקם ביהודה על מכירתו, אבל גם לא הציע לו שותפות בהנהגה, ללא אחדות אין תשובה שלמה. ללא אחדות אמיתית, שכוללת את שותפות בניה של לאה בהנהגה עם בניה של רחל, אי אפשר לזכות לגאולה שלמה. גם בני אפרים שניסו לצאת לפני משה רבנו, לא שיתפו את בני יהודה. יהושע בן נון גם הוא לא שיתף מנהיג משבט יהודה. שאול המלך לא שיתף את דוד. דוד המלך לא שיתף את בניו של יהונתן וגם ירבעם לא הסכים לשתף פעולה עם רחבעם כסגנו. המסקנה: כשאין אחדות ושותפות אמת, אין תיקון ואין גאולה שלימה.
כבר בדור הרביעי לאברהם אבינו, ארבע דורות אחרי ברית בין הבתרים, היה אפשר
להיגאל: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה".
שיתוף בהנהגה בין יהודה ויוסף בדור הרביעי הוא התשובה (תרתי משמע).
הבה נתפלל כי נזכה לאחדות ולתשובה של כל חלקי הציבור, בקרוב מאוד.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
