מנהג המדינה | הרב אלישיב קפקה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא בתרא

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הקדמה
במשנה בראש המסכת מוזכר עניין המנהג המדינה:

השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין - בונין, הכל כמנהג המדינה. גויל - זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים; בגזית - זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה; בכפיסין - זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים; בלבינין - זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה.

עניין המנהג מוזכר פעמיים: ראשית 'מקום שנהגו', ושנית בסיכום הדין של המשנה – 'הכל כמנהג המדינה'. ויש לברר את עניין המנהג מכמה זוויות שונות. כיצד הוא נקבע? מדוע הוא מחייב? האם יש דרכים לעקוף אותו?
שאלות אלו הינן רחבות מאד, ונוגעות לסוגיות רבות בש"ס. ראה תשובת רשב"א חלק ב סימן רסח שמרחיב בהסברת עניין זה. בסוגיא זו נתרכז במנהג בהקשר למניעת היזק הראיה בחצר.
מנהג על סוג אבן או עובי כותל
כאשר המשנה כותבת הכל כמנהג המדינה יש להבין מהו 'הכל'. ניתן להשליך זאת על סוג החומר ממנו בונים את הכותל, ואפשר להבין זאת על עובי הכותל, ואפשר לפרש ביחס לשניהם.
הגמרא (ד, א) שואלת מה עניינה של הסיומת 'הכל כמנהג המדינה'? ועונה, שהתווסף כאן המנהג לגדור ב'הוצא ודפנא' (להלן הו"ד).
שני חידושי דין לומדים התוס' מגמרא זו: א. מותר להפחית מעובי הכותל. ב. לא פחות מהו"ד.
א. שיעורי המשנה ניתנו על מנת לתת גבול עליון לעובי הכותל, שלמעלה ממנו לא יכולים השותפים לכפות זא"ז. וראייתו מעצם ההיתר הנ"ל של המשנה לגדור בהו"ד והוא ודאי פחות חזק מאשר בניין אבנים, אפילו חלשות.
הרא"ש (א, א) מסכים עם התוס' בענין הגבול העליון אך חולק עליו בגבול תחתון. הוא כותב שמנהג המדינה המדובר במשנה הוא רק ביחס לחומר הבנין אך כלל לא בשיעור עובי הכתלים, והראיה שישנו דיון בגמ' האם השיעור המוזכר כולל את הסיד או לא. משמע – שהשיעור מכוון וכנראה ברור לחז"ל שזהו השיעור המדויק והיעיל לעניין העמדת הכותל.
מנהג שטות – שיטת ר"ת
ב. שואל ר"ת (תוס' ב, א ד"ה בגויל) מדוע ריבתה הגמ' דווקא הו"ד? הרי היה צריך לרבות כפשט המשנה כמנהג כל המקומות? ועונה על כך :

ונראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא ומוכיח מכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה.

בנקודה זו של אי הליכה אחר מנהג שטות, מסכים הרא"ש (א, ה) עם ר"ת, וכ"פ ג"כ הרמ"א (קנז, ד). הסברא שאין ללכת אחר המנהג כאן הוא שא"א לבנות כל הזמן מחדש, אין כאן פתרון לבעיה של היזק הראיה משום שכל הזמן הכותל נופל, או אפילו עלול ליפול, וזה גורם לשותף חוסר נוחות השווה לנזק.
מנהג שטות – שיטת רמב"ן
לעומת התוס' אומר הרמב"ן (ב, א ד"ה מתני'):

ותנא בתר הכי הכל כמנהג המדינה לאתויי הוצא ודפנא והוא הדין למחצלת הקנים או מחיצה פחותה ממנה אם נהגו בכך, אלא אורח ארעא נקט.

הרמב"ן חולק על דברי ר"ת וכותב כמו הרא"ש שהמנהג נוגע אך ורק לסוג חומר הבניה אך לא לרוחב, שהוא תלוי במנהג המקום. ואפילו במקום שיש מנהג נגד מה שמובא במפורש במשנה, יעשו כמנהג ובתנאי שהוא מנהג כל הקהל:

אבל בודאי אם היה שם מנהג ידוע לשותפין כגון שהתנו עליו אנשי העיר במעמד כלן, כופין זה את זה לבנות כמנהגם הידוע ואפי' נהגו לבנות גויל רחב ארבע אמות.

אך מה טעמו של הרמב"ן, הרי הוא מנהג שטות, והנזק עדיין קיים כמ"ש? נראה את ביאור העניין באור זרוע (ב"ב, אות ג):

ונראה בעיני דאפי' פחות מיכן הוי מנהג דהולכין בממון אחר המנהג כדפרישי' בבבא מציעא בפ' השוכר את הפועלי' ובפ' המקבל גבי אריס אומר למחצה ירדתי והכא קמ"ל שאם נהגו לבנות ולחוץ בהוצא ודפנא שאינו יכול [לכוף] את חבירו לבנות כפסים וליבני. כשם דהיכא שנהגו לבנות כפסים שאינו יכול לכופו לבנות גזית וגויל ואם הוצא ודפנא עדיפי מכפסים וליבני קמ"ל שאינו יכול לכופו לבנות הוצא ודפנא היכא דנהגו לבנות כפסים וליבני.

כלומר, שמנהג הנוגע לדבר שבממון אינו נחשב למנהג טעות ועל כן הוא מחייב. וראה במקום אליו שולח האו"ז (ב"מ פו, א. סימן רעט ד"ה הכל לאתויי) שם מוכיח באריכות ממקורות רבים שמנהג שבממון יש לו תוקף.
מקומות בהם הולכים אחר מנהג טעות
אך עדיין קשה, מדוע יש ללכת אחר מנהג שכזה, סוף סוף הנזק עדיין קיים?
ונראה לומר שבדברי ממון יש מקום גדול לשיקול האישי של כל אחד ואחד. יתכן ולאדם פלוני הוצאה ממונית מסוימת תהיה מאד חשובה, ואילו עבור השני היא תהיה מאד מיותרת. ומשם נעלה לציבור. אם לציבור מסוים יש העדפה מסיבות שונות, לאופן גידור כזה או אחר, אזי המנהג מחייב. ואפשר לומר לאדם שבטלה דעתו אצל הציבור, לא במובן שמבטלים את דעת היחיד בממון, אלא במובן שכותל פשוט מאד גם כן נחשב במקום זה למונע ה"ר. ומי שמשנה ורוצה להחמיר ולהוסיף ידו על התחתונה. ואדם יודע שכאשר נכנס למקום אזי התנהלותו הכלכלית אף היא מושפעת מזה, ולכן אין לו טענה על מנהג שטות.
ומה יאמר ר"ת? מדוע לא הולכים כאן אחר מנהג שבממון?
כתב החזו"א (ב"ב סימן ה, ס"ק ד):

הא דהולכין אחר המנהג יש לו ב' גוונין, אחד, מפני שזה נכנס לחצר זו על דעת המנהג נכנס, וכאשר זכה בחלקו נשתעבד להתחייב בכל הדברים ששותף כופהו לחבירו. והשני, מפני שהסכמת הציבור הוי ככח בי"ד. ונראה, דמנהג גרוע – אין הולכין אחריו, אף אם הסכימו עליו כל הציבור, דאדם זוכה בדבר שהוא זכות לו אבל אינו זוכה בדבר שהוא חובה עליו.

וכנראה שכפיה על הצד הראשון, שעל דעת כן נכנס, כ"ש שאין אומרים משום שפשוט שלא נכנס על דעת כן, והראיה שמבקש אחרת.
כפיה על מיסים לא הגונים
נקודה חשובה מוסיף שם החזו"א מדברי תה"ד (סימן שמב) על ההבדל בין כפיה על מס אפילו שאינו הגון, לבין כפיה בין שני יחידים במנהג לא הגון של הציבור.
במנהג הנוגע להתנהלות של הרבים כציבור, בכדי לשמור על הסדר הטוב ולהמנע ממריבות תמידיות יש כח לכפות על המס, אפילו אינו כדין תורה. ויסוד הדבר בנוי על כך שמראש התנו לוותר על זכותם הממונית עפ"י תורה וללכת לפי הסדר המקומי. אך בין שני יחידים, אין הדבר מחייב שיבואו מכאן לקטטות תמידיות, ולכן מנהג שטות אינו תקף, ומהטעם דלעיל.

להערות - [email protected]

הרב אלישיב קפקה

בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

3 דק'
פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
לא תמיד קל ללמוד גמרא. מדוע בכל זאת חשוב כל כך?
תשרי תשפ
3 דק'
פתחי אמונה
איך לומדים גמרא?
עצות להכוונה ללימוד מעמיק בגמרא.
תשרי תשפ
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
נטיעה
תשפ"א
27 דק'
לימודי אמונה
משנת הרב קוק - שיעור 4
ו' אייר תש"פ

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
טוען וחוזר וטוען
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
באיסורא אתא לידיה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"א
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
גרמא וגרמי
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תקנת רבי יהושע בן גמלא
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרב משה אליה
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז