ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בפרשתנו גם יעקב משתחווה ליוסף כמשנה למלך מצרים: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז, לא) ובכך מכיר ביוסף כמי ששולט על העולם, ומקיים בכך את החלום השני (אומנם עיינו במדרשים שמצוטטים חלקית ע"י רש"י שם, אך אין זה מבטל את הפשט).
ננסה לבדוק את הסוגיא בניסיון להכריע מי ינהיג את עם ישראל, יוסף או יהודה, באמצעות התשובה לשאלה: מי ה"גפן"?
נעשה זאת תוך עיון בברכות המופיעות בפרשתנו, והשוואתן לברכות שבסוף ספר דברים, נביא ראיה גם מהמאבק שהתרחש בתקופת השופטים בביתו של גדעון. זהו בפועל המאבק הראשון על ההנהגה וכס המלכות. גם שם השאלה הייתה מי ה"גפן"?
במקומות רבים בתנ"ך עם ישראל נמשל לגפן משובחת. בגלל קוצר היריעה ניתן כרגע רק דוגמא אחת. הנביא ירמיהו מכריז: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ב, כא). (גפניה של ארץ ישראל היו מפורסמים בעולם בתקופת התנ"ך וגם, ב"ה, בדורנו).
יעקב מדמה את יוסף לגפן משובחת הגדלה על העין, שענפיה מטפסים על החומה: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר". כיון שיוסף הוא הגפן הרי שהוא מקבל את ברכת האבות, והנזר יהיה מונח על ראשו-קָדְקֹדו, הוא המלך. כך מפורש בפסוקים "תִּהְיֶיןָ (הברכות) לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְנְזִיר אֶחָיו" (שם מט, כב-כו).
ברכתו של יוסף משתרעת על פני חמישה פסוקים. לעומתו, יהודה מקבל רק שלשה פסוקים: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ (המינוי כשבט=מנהיג איננו עתה, אלא עד שיגיע הזמן (במציאות היו צריכים לחכות למעלה מארבע מאות שנים) וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". גם הקשר לגפן הוא עקיף: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ: חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן.." (שם י-יב). מכאן הוכחה נוספת כי יוסף הוא הנבחר, כי הוא מייצג את ה"גפן".
הוכחות נוספות למעמדו של יוסף כ"גפן" נביא מברכותיו של משה רבנו. יוסף מקבל חמישה פסוקים של ברכה, ויהודה מקבל רק פסוק אחד. משה גם מצטט את ברכת יעקב כשהוא מברך את יוסף, ואילו אין זכר לברכות מבראשית בפסוק על יהודה. נדגיש את הציטוטים בברכת משה הללקוחים מברכת יעקב: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם: וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (דברים לג, יג-יז).
נסיים בהוכחה אחרונה על ידי השוואה בין ברכותיהם של משה רבינו, ההולך בעקבותיו של יעקב, בדרך נוספת. יעקב ברך בפרשתנו רק את בניו של יוסף, ממשיכי דרכו, כמנהג המלכים (ורק מי שבנו מולך אחריו הוא מלך ואכמ"ל). גם משה בעקבותיו מברך רק את בני יוסף במטבע לשון שהשתמשו בה לדורות, כדי להכריז מי הוא המלך: "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (עיינו שמו"א יח, ז).
הראיה הנוספת לכל המהלך היא ממשל יותם.
גדעון היה הראשון שניסה למלוך על ישראל, לכן קרא לבנו אבימלך, שמשמעותו היא אני אבא של המלך הבא, ובני=יורשי הוא אביו של הדור השלישי לבית המלכות שאקים.
אחרי מותו מתפתח מאבק על ההנהגה בין אבימלך לבין אחיו. גם במשל זה אנו מוצאים בקשה מהגפן למלוך: "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, יב). יותם טוען כלפי אבימלך אתה לא ה"גפן"!
אם כך, ההכרעה במאבק בין יוסף והאחים על ההנהגה, לא באה לידי ביטוי רק בהתקיימות החלומות, אלא גם באמצעות הברכות והתשובה לשאלה מי ה"גפן"? (בהזדמנות קרובה נברר מתי עברה ההנהגה לגפנו של יהודה).
הבה נתפלל שגם בדורנו נזכה למנהיגים שהם "גפן" משובחת,
שיובילו את עם ישראל, שנמשל לגפן,
בארץ ישראל שגפניה משובחים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
