ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
דין כיסוי הראש נלמד מהמעשה בתלמוד (שבת קנו, ב), שהחוזים בכוכבים אמרו לאמו של רב נחמן בר יצחק בעודו קטן, שבנה יגדל להיות גנב, כששמעה זאת גמרה בדעתה להדריך את בנה שלעולם לא יגלה את ראשו, ואכן רב נחמן עשה כשם שציוותה עליו אמו אף שלא ידע את הסיבה. ויהי היום ורב נחמן היה בשדה, ונפל הכיסוי מעל ראשו, והרים את עיניו וראה תמרים תלויים בדקל שמעליו, ומיד הרגיש צורך חזק לגזול את התמרים, ומכאן למדו שכיסוי הראש מביא ליראת שמים. ולדעת הרמב״ם (פרק ה’ מהלכות דעות ה״ו) טעם כיסוי הראש הוא מדרכי הצניעות. ובמורה נבוכים (ח״ג פרק נב) כתב שגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם על מנת שתהיה השכינה מחופפת על האדם ומסוככת אותו.
ולמדו הפוסקים ממעשה דלעיל שחבישת הכיפה אינה חובה אלא רק מידת חסידות (אגר״מ או״ח ח״ד ס״ב, ויבי״א ח״ט ס״א), אולם הט״ז (או״ח סימן ח, סק״ג) כתב שהיום יש חיוב מדינא לכסות את הראש כיון שהגויים נוהגים לילך בגילוי ראש, ואם ילך כמותם יעבור על איסור ’בחוקות הגויים לא תלכו’. וכמו כן לדעת הגר״ע יוסף (שם) היום כל אחד מחויב מדינא לכסות את הראש, מפני שבזה ניכר החילוק בין עובד אלקים למי שלא עבדו, והלובש כיפה מראה עצמו כמשתייך לשומרי תורה ומצוות, ומי שהולך בגילוי הראש מראה עצמו כחילוני שאינו שומר תורה, ויש בזה איסור.
והנה נשאל הגר״מ פינשטיין (שם) מה יעשה אדם שיש לו פגישה על מנת להתקבל למקום עבודה ומבקשים ממנו להסיר את כובעו ולישב בגילוי הראש, ואם ישאיר את הכיפה על ראשו לא יקבלוהו לעבודה. והשיב שמותר לו להסיר את הכיפה מעל ראשו שלרוב השיטות היא רק מידת חסידות, ובאונס ממון שכזה יש לסמוך על אלו השיטות שאינו חייב בה. ולפי דבריו אלו כל שכן הנקלע למקום אונס של סכנה ממש אינו חייב בכיסוי ראש.
ואף שיש שלא רצו להקל כל כך למי שיעבוד כל ימיו בלא כיסוי ראש (ראה באר משה ח״ח סימן מ’ ובספר שביבי אש ח״ב פרשת עקב עמוד רמו), אכן במי שנמצא בסכנה ודאי שיש לו להסיר את הכיפה ולא להתחייב בנפשו, ועוד שהסרת הכיפה נעשית לזמן קצר בלבד עד יעבור זעם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.














