ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
20 בדצמבר – 18 בינואר 2026
המולד: ליל שבת (20.12.2025) שעה 2:22 ו-10 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ד', ד' בחודש (23.12.25), עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:23
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ח' בחודש (27.12.2025)
עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת (6.12.2025), שעה 16:30
ז' דחנוכה, ב' ראש חודש (21.12.2025), יום א', א' בטבת. ערבית. אתה חוננתנו, "יעלה ויבוא", "על הנסים", "ויהי נועם", "ואתה קדוש". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואחר כך מבדילים, ובבית מבדילים ואחר כך מדליקים נר חנוכה.
אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
שחרית. התפילה ככל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה. קריאת התורה. מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס, לכהן מ"וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, "על הנסים", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". אין כאלוקינו.
ח' דחנוכה, זאת חנוכה (22.12.2025), יום ב', ב' בטבת.
שחרית: התפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכוהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת (27.12.2025). מפטירים ביחזאל לז,טו "ויהי דבר ה'", עד לז,כח "בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום ג', י' בטבת (30.12.2025). תענית ציבור ("צום העשירי"). עלות השחר בירושלים – 5:03. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה, בין ברכת גואל לרפאנו, והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה. אחרי חזרת
הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב,יא) "ויחל".
במנחה: קוראים "ויחל", ומפטירים בישעיה נה,ו-נו "דרשו" עד נו,ח "עוד אקבץ עליו לנקבציו". אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון. ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. שים שלום. אבינו מלכנו. תחנון.
יום הקדיש הכללי: הרבנות הראשית לישראל קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה. סוף הצום 18 דקות אחרי השקיעה – בשעה 5:08.
אזכרה לזכר חללי השואה: ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת (3.1.2026). "חזק. מפטיר בנביא (מלכים א,ב) "ויקרבו ימי דוד עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
[מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' משובבי"ם (פרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור.]
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת (10.1.2026). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד כח,יג "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים מפרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת (17.1.2026). מפטירים ביחזקאל כח,כה "כה אמר... בקבצי" עד כט,כא "וידעו כי אני ה'". מברכים חודש שבט שחל ביום ב' (19.1.2026). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: יום ראשון (18.1.2026) בשעה 15:06 + 11 חלקים
במנחה אומרים "צדקתך צדק". קוראים לשלושה בפרשת בא.
יום א', כ"ט בטבת (18.1.2026), ערב ראש חודש, יום כיפור קטן.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש טבת כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שבת 2:22 + 10 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצ"ש ח' בחודש, עד מוצ"ש, ט"ו בחודש, 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת, שעה 16:30
ז' דחנוכה, יום ראשון, ב' דר"ח טבת, א' בטבת. תפילת ר"ח.
בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קוראים לשלשה בספר של ר"ח, כהן עד "ההין" לוי עד "ונסכה", שלישי עד סוף קריאת ר"ח, ואין אומרים קדיש. הרביעי קורא בספר שני "ביום השביעי". ח"ק, אשרי וכו'. ככל ר"ח, מחזירים ס"ת למקומו, ח"ק, חולצים את התפילין.
מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". אחרי החזרה קדיש תתקבל, "ברכי נפשי", "מזמור שיר חנוכת הבית" ומסיימים כבכל ר"ח.
ח' דחנוכה "זאת חנוכת המזבח" יום שני ב' בטבת.
שחרית - התפילה כיום א' דחנוכה. קורין בתורה לכהן מ"ביום השמיני" עד "מלאה קטורת". ללוי מ"פר אחד" עד "גמליאל בן פדהצור". לשלישי קוראים מההתחלה "ביום השמיני", וממשיך "זאת חנוכת המזבח", עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. ח"ק, וממשיך בתפילה כמו בכל ימי חנוכה.
מה שנשאר מהשמן והפתילות בחנוכיה יעשה מדורה בפני עצמה וישרפם.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת. מפטירים בנביא (יחזקאל ל"ז, ט"ו) "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק. מכריזים על צום עשרה בטבת שיחול ביום שלישי.
עשרה בטבת, יום שלישי, תענית צום העשירי. עלות השחר: 5:30 , אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד שעה זו. ולפי המקובלים יכול רק לשתות. מתפללים כבכל יום, בעמידה, היחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. אומרים סליחות לעשרה בטבת "וארץ שפל רומי". אם יש ששה מתענים קוראים בתורה לשלושה מהמתענים בפרשת "ויחל" (כי תשא, שמות לב, א), ח"ק. אשרי, למנצח, ובא לציון, קדיש תתקבל. מחזירים ס"ת למקומו. "תפילה לדוד", שיר של יום, ואומרים "מזמור לאסף באו גויים" (תהילים עט).
הרבנות הראשית לישראל קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה, ולומדים לעילוי נשמות הקדושים. מי שנספו קרוביו בשואה, ואינו יודע יום מיתתם יאמר קדיש ביום זה. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה.
מנחה - אם יש ששה מתענים, קורין בתורה בפרשת "ויחל" כמו בשחרית. אחר הקריאה אין מפטירים ואין אומרים ח"ק, מחזירים ס"ת למקומו, מזמור "יענך ה'", ח"ק ועמידה. בתפילת העמידה, יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. לפני שעוקר רגליו אומר "רבון העולמים" וכו' ככתוב במסכת ברכות דף י"ז ע"א. אחר החזרה אומרים תחנון, קדיש תתקבל, "למנצח בנגינות", "תפלה לעני כי יעטוף" ו"עלינו לשבח". אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סיום הצום בשעה 5.10.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת. מפטירים בנביא (מלכים א ב): "ויקרבו ימי דוד למות" עד "ותכון מלכותו מאד".
שבת זו נקראת "ברכת השבטים". בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב לבניו בטעם מיוחד ובתרגום של כל פסוק.
מיום ראשון ט"ו בטבת מתחילים ימי השובבי"ם.
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת. מפטירים "דברי ירמיהו" (ירמיה א). "עד נאום ה'".
התימנים והבבלים מפטירים "בן אדם הודע" (יחזקאל טז).
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת. מפטירים ביחזקאל כ"ח,כ"ה "כה אמר ה'" עד "וידעו כי אני ה'" (סוף כ"ט). מברכים חודש שבט שיחול ביום שני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
