ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כשהגיעו אל היעד, סקר בפניהם המדריך את המראות שניגלו בפניהם. הוא הצביע על שטח אדמה גדול ולא בנוי, שניצב בין הבניינים, ואמר: "זהו תל שכם, זוהי שכם העתיקה".
הנוסעים סקרו בעניין רב את האתר, ומיד שאלו פה אחד: "מהי האבן הגדולה, הסלע הגדול המצוי בלב התל"?
המדריך חייך, פתח את התנ"ך וקרא מתוך ספר יהושע (פרק כד): "וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם... וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם... וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ ה'. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י ה' אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה...".
ובכן, כתוב במפורש בתנ"ך, שיהושע שם אבן גדולה בשכם, שתעיד בנו על החיוב לשמור על הברית עם ה'... האבן הזאת ניצבת בפניכם, ונראית עד היום למרחוק...
יהושע לא היה הראשון ששם אבן גדולה כעדות לדבר ה', קדם לו יעקב בפרשתנו, שמשכים בבוקר "וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו, וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה, וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ". ואז נודר נדר שאם יהיה אלוקים עימדו, וישמרנו בדרך, ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, והוא ישוב בשלום לבית אביו, אז "הָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹקים...".
ובכן, מי שיתבונן בפרשת ויצא, יגלה שיש בה שלושה אבנים מיוחדות. האבן הראשונה היא האבן שהציב יעקב מצבה, ונדר שהיא תהיה בית אלוקים. האבן השנייה היא האבן הגדולה שגלל יעקב מעל פי הבאר, והשקה את הצאן. האבן השלישית מופיעה בסוף הפרשה, עת נפרד יעקב מלבן, ומקים גלעד, גל אבנים גדול שיסמן את הפרידה ביניהם, ועליה נאמר "ויקח יעקב אבן", ורק אחר כך הוא אומר לבניו ללקט אבנים ולעשות גל.
מה סוד האבן בפרשה? מה מסמלות אותם שלושה אבנים?
מצאנו בפרשת ויחי, בברכת יעקב ליוסף את הביטוי – "משם רועה אבן ישראל". מבאר שם אונקלוס – אבן= אב ובן.
ממילא אפשר לבאר, שהאבן רומזת על עניינו של יעקב, שהוליד בנים רבים, וסבל צער גידול בנים, ואם אברהם ויצחק הולידו כל אחד בן בודד שהמשיך אותו, הרי יעקב הפך מאב בודד לציבור. מכוחו נולדו למעלה ממניין של שבטים, וכך נוצר עם ישראל בזעיר אנפין, שהרי עשרה מישראל כבר קרויים עדה, והשכינה שורה בהם.
האבן מסמלת את דמותו של יעקב, האב האחד, המאחד את כל בניו.
לכן ביציאתו מהארץ, לוקח יעקב מאבני המקום, אבנים רבות, אך כשהוא שם אותם למראשותיו, הרי שמתרחש נס וכל האבנים מתחברות לאבן אחת (רש"י) (האבן הראשונה), ללמדך שיעקב מחבר את כל חלקי העם לאחד.
אך החיבור האמיתי של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל, כדברי הזוהר הקדוש – "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", 'גוי אחד בארץ – עימה (עם הארץ) נקראים אחד, ולא כשהם בלעדיה'.
לפיכך, כשיוצא יעקב מהארץ, הרי עליו לגלול את האבן מעל פי הבאר (האבן השנייה), ללמדך שנפרדת האחדות, ושוב אין אבן – אבן ובן, המאוחדים יחדיו.
וכשחוזר יעקב לארץ, ונפרד מלבן, מופיעה שוב האבן, "ויקח יעקב אבן" (האבן השלישית), הוא שב ומאחד את כולם, ובניו כולם מצטרפים אליו לגל אבנים גדול.
ויהי רצון, שנשוב ונתאחד כאן כולנו בארץ הקדושה בשלימות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
