ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
קניין המערה הוא תוצאה של מציאת פיתחו של גן עדן, המאפשר את הכמיהה לחזרה למצב של אדם הראשון, לפני החטא. כך מפורש בזוהר חדש: "רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם" (מהדורת הסולם - רות מאמר כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן אות ריד). אם כך, נשאלת השאלה, מדוע לא נבחרה חברון לשמש כבירתה של מדינת היהודים לדורי דורות? התשובה הפשוטה היא שירושלים היא זו שנבחרה, כיוון שהיא המחברת בין שבט יהודה לבין שבטי יוסף, היא המחברת בין רחל ולאה "אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד, יא), שנרמז גם בפסוק הבא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג).
כדי לחדד יותר את השאלה, נשתף באירוע שהתרחש בבית דינו של מרן הראי"ה לפני למעלה ממאה שנים. אנשי ירושלים הגישו תביעה בבית הדין של הרב הראשי, הראי"ה קוק זצ"ל, כנגד קהילת חברון שפתחה במסע גיוס כספים עצמאי, ולא כחלק מהגיוס של ה"ועד הכללי", שאסף בעבור כל הישוב היהודי בארץ ישראל. הרב זצ"ל ביקש מהנתבעים להסביר את פשר המעשה. אנשי חברון טענו כמה טענות שנפרטן בקיצור: א. חברון היא הפתח לקניית כל ארץ ישראל שהרי הארץ מקופלת תחתיה (רמוז בשם מכפלה, הכ"ף מתחלפת בקו"ף). ב. האבות גרו בחברון ולא בירושלים ולכן לקהילת חברון יש ותק של 4000 שנה לעומת הותק הקטן בהרבה שיש לקהילת ירושלים, רק 3000 שנה. ג. הפתח של גן עדן הוא בחברון כמבואר בזוהר לעיל, והפתח של גיהינום הוא בירושלים, כמבואר במסכת סוכה "תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן..., וזו היא פתחה של גיהנם!" (עירובין דף יט ע"א). אם כך, ברור שיש עדיפות לחברון על ירושלים, ואנשי חברון אינם כפופים ל"ועד הכללי" היושב בירושלים.
הראי"ה דחה את טענתם באמצעות המקור הבא בזוהר: "תָּא חֲזֵי (בא וראה), יְרוּשָׁלִַם כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְכַּפַּל תְּחוֹתָהּ (כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה), וְאִיהִי קָיְימָא לְעֵילָא וְתַתָּא (ויש ירושלים של מעלה וירושלים של מטה), כְּגַוְונָא דָא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא יְרוּשָׁלִַם לְתַתָּא, אֲחִידָא לְעֵילָא, וְאַחִידָא לְתַתָּא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין (ירושלים של מעלה יש לה שתי בחינות של אחדות), לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ, כָּפֶלְתָּא הִיא" (מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר מערת המכפלה אות קיג).
כדי שהדברים יהיו ברורים, נביא את דברי הרב אשלג זצ"ל, המבארים את הדברים (שם) בתוספת ביאור בסוגריים מרובעים "תא חזי ירושלם וכו': בוא וראה, ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא סוד המלכות [עירו של דוד], והיא נמצאת למעלה ולמטה [כעיר שחוברה לה יחדיו]. באופן זה: יש ירושלים למעלה שהוא בינה, ויש ירושלים למטה שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. פירוש. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שבסוד שיתוף מדת הרחמים בדין נכללו זה בזה ...".
הסביר הרב זצ"ל כי עם בניין ירושלים, עברה מערת המכפלה לירושלים. וחיבור של חברון (כשמה כן היא) עלה דרגה לחיבור של ירושלים, המחברת ומאחדת את עם ישראל ומחברת ומאחדת בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, שהיא שקולה כנגד "כנסת ישראל" (ולכן הגימטרייה שלהן שוות).
חברון לא נפגעה! היא נשארה במעלתה, בנגלה מערת המכפלה היא בחברון, אבל בנסתר היא בירושלים. ארץ ישראל ועם ישראל חד הם.
נזכור כי האחריות לבניין ארץ ישראל יושבת על כתפי מנהיגי כל העם שנבחרו על ידו, ולא על כתפי אנשים פרטיים, גם אם אהבתם לארץ ישראל עזה וחזקה מאוד מאוד וד"ל.
נמשיך ללכת באורו של מורה האורות הראי"ה זצ"ל, הדרך של אהבת חינם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
