ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
א-להיך לשמע אל בלעם ויהפך ד' א-להיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ד' א-להיך. לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם. מהר"ם – לעולם ב' במסורת מלאים, ואידך וגם בך יאמינו לעולם, וזה נאמר על משה, לפי ששנינו לא קם נביא בישראל כמוהו בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, וזה היה בלעם, ואותו פסוק אמר בלעם לא תדרוש שלומם, שהרי לפנים כתיב ולא אבה ד' א-להיך לשמוע אל בלעם וגו'.
ב. גיטין נו: - אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי.. אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא, א"ל ישראל, מהו לאידבוקי בהו, א"ל לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים.
ג. דברים כה' - זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים.. והיה בהניח ד' א-להיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ד' א-להיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח.
ד. דברים כא' - כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ד' א-להיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. רש"י - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו.
ה. דברים כה' - לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ד' א-להיך נתן לך. כי תועבת ד' א-להיך כל עשה אלה כל עשה עול. זכור את עשה לך עמלק.. רש"י - זכור את אשר עשה לך - אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון.
ו. משלי יא' - מאזני מרמה תועבת ד' ואבן שלמה רצונו. בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. תנחומא כי תצא ח' - זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, רבי בנאה פתח מאזני מרמה תועבת ה', אם ראית דור שמדותיו שקר דע שהמלכות מתגרה באותו הדור מה טעם מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב אחריו בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה.
ז. פנקסי הראי"ה ד' נספחות - טעמי מצוות - ה' - יש לנו ללמוד מענין מצות יפ"ת דרכיו של הקב"ה, והלימוד הזה יביא אותנו להיות שמחים ביסורין.. הנה היתר יפ"ת לא דברה תורה אלא נגד יצה"ר.. עכ"ז צוה הקב"ה "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה", כדי לנוולה, למען תמאס בעיניו ע"י ניוול, וממילא יכיר אח"כ האמת כשיסור ממנו הבל הדמיון אשר עיור עיני דעתו, ויראה כי היא רבת הנזקין להטריד לבבו, ולהוליד בן סורר ומורה. כמו כן הדבר בענין פגעי עוה"ז, שבאמת מצד השורה הישרה ראוי ללכת אחר השכל הישר אשר עשה אלקים באדם ולהשתמש בהנאות עוה"ז רק כפי הנאות מצד השכל ושלא להתפתות מהדמיון, שהרי כל הערב לשעתו אינו נמשך כלל וגורם רעה רבה וחשכת השכל. והנה הנפתה אחרי הבלי עוה"ז ואינו רואה בעיניו עוצם פחיתותם, אם יטה אחריהם, הנה סיבת הדבר הוא מצד הדמיון, מפני שלא יראה בעין שכלו פחיתת עוה"ז, גם אם יהיה באופן היותר מעולה. והוא דומה למי שאינו מכיר פחיתת לקיחת יפת תואר גם בהיותה מקושטת. ורק בשביל רעת הולדת בן סו"מ ג"כ די לברח ממנה מצד השכל. והנה לזה גדלו רחמיו של הקב"ה ומקיים באותו האיש ככל חוקת התורה אשר צוה הוא יתעלה בדין יפ"ת, הוא מנוול בעיניו עניני עוה"ז, ומסיר מהם תכשיטיהם, ע"י ששולח בלבבו יגונות ומאבד ממנו מחמדי הבל כל אחד כפי מה שהבוחן לבבות יודע סיבת טעות דמיונו. וכיון שרואה בעיניו ניוולו, יכיר אח"כ האמת החסרונות העצמיות של עוה"ז שא"א לתקנם כלל, ובוחר בדרך הטובה שמתקן נשמתו העליונה, ובזה כל אבדותיו חוזרות לו. ויש רמז לזה בתוה"ק מעט מעט אגרשנו מפניך לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. ומבואר ע"ד רמז מוסר האמיתי, שרצה הקב"ה לישר דרך עמו, לבל יפת לבם בהבלי עולם בבואם אל ארץ טובה ורחבה, בלא יגיעה רבה, ע"כ עיכב גם את הדור הבא אל הארץ י"ד שנה שכבשו וחלקו בלא מנוחה שלמה, כדי שיכירו קוטן ערך עניני עוה"ז. ואם היו מכניסם בארץ הטובה בישובה תומ"י [תיכף ומיד], היו התאוות מתיישבים בלבם מצד הדמיון, שלא הי' לו מקום מראה אור האמת.
ח. אורות הקודש א' הגיון הקודש א' - בטוחים נהיה מכל הזיה, מכל רשעה, מכל שקר, שאפשר להדמיון להעליב אותנו בהם, אם נחזיק בחזקה בעץ החיים של תורת אבות, בנועם מוסרה, במצותיה ופקודיה בכל ארחות החיים.
ט. אורות הקודש ג' טהרת מדות הנפש לב' - ולפעמים בא הרוח הגנוז וחונה על מרכזי המעשה, בודק הוא אז את העובדות בפועל בבקורתו החודרת, אז לפעמים הנפש הלומה מרוב שטף של דקדוק, והעצה המכוונת במהלכי החיים נעשית קשה ועלומה. אז אין עצה כי אם עצת ד', אור התורה, בכל המון גילוייה, למודיה, הלכותיה, דקדוקיה, וגדריה, אז היא הנר המאיר את המחשכים, על ידה הנשמה מתנחמת, לא תאמר חטא לכל אשר יאמר הדמיון חטא הוא, כי אם תגעור בשטן מזה ומזה, אל תרשע הרבה, ואל תהי צדיק הרבה, מאזני צדק ואבני צדק יבואו אז על ככר החיים, וכל שבורי לב מתנחמים.. ודרך החיים נעשית ישרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
