ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
הקדוש ר' מנשה דוידוביץ' הי"ד, תלמיד ישיבת מרכז הרב, עלה בגבורה ובקדושה בסערת הקרב השמיימה במלחמת יום הכיפורים. אישיותו, כלוחם וכאיש קודש אמיתי, הרשימה את כל סביבותיו.
וכך סיפרו עליו – מנשה הגיע כחייל חדש לפלוגה, בעת שהיחידה שירתה במוצב בבקעת הירדן. כידוע, בקעת הירדן היא מקום חם מאוד.
והנה, כשנכנס מנשה לצריף המגורים, הוא גילה שבמקום תלויות תמונות לא צנועות, הפוגעות בקדושת המחנה. ללא אומר ומילה, הוא לקח את חפציו, והשתכן בבונקר הלוהט. כשראו זאת חבריו למוצב ומפקדו, הם התביישו במעשיהם, ומיהרו להסיר את התמונות, ו'התקרית' חוסלה.
לימים, כשהכירוהו יותר מקרוב, התברר שמנשה לא ניסה בצעד זה ללחוץ על האחרים או לכפות עליהם את דעתו, אלא הוא התכוון באמת ובתמים ללון בבונקר הלוהט... (ספר הזיכרון 'סגולת מנשה').
סיפור זה הוא דוגמא ומופת ליהודי קדוש, שיישם במסירות גדולה מצווה המופיעה בפרשתנו, כפי שנאמר: "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מ... דבר רע...כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר...".
בהבנת פסוקים אלו, נחלקו הראשונים, הרמב"ם לא פירש זאת כמצווה מיוחדת, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, שכחת הלאוין יא) בעקבות הספרי לומד מכאן, שיש איסור מיוחד לעשות דבר רע, הגורם לסילוק שכינה במחנה היוצא למלחמה.
הספרי לומד מהפסוק "ולא יראה בך ערוות דבר", שבמחנה היוצא למלחמה, יש להישמר במיוחד מעבירות שהם דומות לענייני עריות, כלומר עבירות שבגללם מסתלקת השכינה ובגללם גלו הכנענים., ואלו הם: עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים וקללת ה'. בנוסף – איסור זה כולל גם איסור לשון הרע במחנה, כי נאמר בפסוק "דבר רע", מלשון – דיבור רע.
ומבאר הרמב"ן שלמרות שמדובר כאן ברשימת עבירות (עריות, עבודה זרה וכו') שאסורים תמיד לכל ישראל, בכל זאת במחנה היוצא למלחמה חידשה התורה, שהנכשל בעבירות אלו עובר על איסור כפול.
ומסביר הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים כג, י) שאחד הטעמים לאיסור זה, כי "הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחימה כצאת מחנה על אויב", שהרי בזמן המלחמה מותרים פעולות של הרג והרס, שבמציאות של שלום אלו מעשים שליליים. לכן בצבאות הגויים, מקובל שהלוחמים עושים מעשי אכזריות, גזל, ניאוף וכל נבלה. כדי להישמר מכך, עלינו להיזהר יותר מהזמנים רגילים, ולפרוש ולהתרחק מעבירות ומירידה רוחנית.
כלומר – בעת מלחמה, כשאדם עסוק בהריגת אוייב, והוא עושה מעשים שבמציאות רגילה הם אסורים ורק במלחמה מותרים, הרי הוא עלול חלילה להישחק רוחנית. בנוסף לכך – הוא גם שרוי במתח גדול, כך שגובר הסיכוי להיכשל וליפול בעבירות, ולכן צריך להישמר במיוחד.
דוגמא נוספת לעיקרון הרוחני שמציב כאן הרמב"ן, אפשר להביא מתחילת פרשתנו, בה נאמר: "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר...". וידועים דברי חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור...".
מכאן נמצאנו למדים, שהיציאה למלחמה כרוכה גם בסכנה רוחנית, והתורה מציבה את הדרכים כיצד להתמודד עם אותו קושי רוחני, לעיתים נתנה מקום לקושי כמו באשת יפת תואר, ולעיתים הציבה מראש גדרות והרחקות, כמצוות "ונשמרת מכל דבר רע".
להקפדה על מצווה זו יש חשיבות מיוחדת, שהרי כל התנ"ך מלא בכך, שהניצחון של עם ישראל במלחמה תלוי בשכינה ההולכת עימנו, מגינה עלינו ונותנת את אויבינו לפנינו, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך" (דברים כג). השכינה שורה עלינו רק כשאנו דבוקים בה' ושומרים מצוותיו, ולכן עלינו להישמר מעבירות המסלקות את השכינה, ו"לא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
המצווה כפשוטה נאמרה רק במחנה היוצא למלחמה, אך העיקרון הרוחני היסודי וודאי קשור לכלל עם ישראל. בימים אלו, עת עם ישראל שרוי במלחמה, ראוי לכולנו להתחזק במצווה חשובה זו, לשמור על הקדושה והטהרה, ובזכות זאת יתהלך ה' בקרב מחנינו, יגן על כל לוחמינו, ונזכה לניצחון ולישועה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
