ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- הקדמה
הבריח התיכון העובר בתוך פרקי הספר, הוא הנסיון להתעמק בשיטת הרי"ף מתוך עיון בדבריו בכמה סוגיות חופפות; ונסיון לבניית שיטה כוללת אחת, אשר דבריה פזורים בכמה מקומות. ואחר בנית שיטה כוללת זו, נסיון לברר את שיטת הרמב"ם ביחס לאותה שיטה. האם הרמב"ם מסכים עם שיטת הרי"ף, והאם נטה ממנה לגמרי, או במקצת. וכן נסיון לברר האם נטה הרמב"ם אחר שיטות שאליהן רומז רבנו-חננאל בפרושו; והאם חזרה של הרמב"ם ביד החזקה מפסיקתו הקודמת בפרוש המשניות, או חזרה במהדורא בתרא מדבריו במהדורא-קמא שלו בפרוש המשניות, תלויה במחלוקות שבין רבנו-חננאל לבין הרי"ף.
ידוע שדרכו של הרי"ף, להביא בעיקר את הסוגיות שהוא פוסק להלכה, אולם לעיתים משמיט הרי"ף עניינים שלכאורה הם נראים ללא חולק; ולעיתים כאשר הרי"ף מביא את הסוגיה הוא מביאה בכמה שנויים; ולעיתים הוא מביא ענינים שלכאורה אינם להלכה.
מפרשי הרי"ף וכן הבית יוסף והבאים אחריו, דנים פעמים רבות בהשמטות הרי"ף, ובשנויים שקיימים לפעמים בין שיטת הלכותיו לבין שיטת הסוגיה. ופעמים רבות כתב הבית יוסף שבדרכו זו רצה הרי"ף לרמז לנו לעניינים, שהוא תולה לנו בין השורות; ומפני שדרכו לקצר, לא רצה הרי"ף להאריך בהם; וסמך עצמו על כך, שנעיין היטב בשרשי הדברים, ונסיק מהם את המסקנות המתבקשות.
חלק מדברי רבנו חננאל והרי"ף והרמב"ם שנידונו בספר זה נידונו כבר בספרי הפוסקים והמפרשים השונים; אך מאידך מקובלנו, ש"אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה דף ג' ע"א). ומאחר והדברים המקובלים במסורת הפוסקים ובמסורת הישיבות ידועים אצל הלומדים, וגם מי שלא הורגל בהם יוכל להגיע אליהם דרך ספרי המפתחות השונים; ומאחר ולא רציתי לחזור על הדברים שהקורא יודעם ממילא; בחרתי להביא בספר זה את הרעיונות שהתחדשו אצלנו. כמו-כן השתדלתי לקצר בדברי, ואת עיקר מגמתי שמתי בהבאת המקורות השונים בפני המעיינים.
השתדלתי לבסס את החידושים שבדברי הרי"ף על השוואת דבריו במקומות רבים ככל שעלה בידי; ואת החידושים שבדברי הרמב"ם השתדלתי לבסס הן על השוואת דבריו במקומות השונים שביד החזקה והן עם השוואת דבריו שבמהדורות השונות של פרוש המשניות וכן על גרסאות של כת"י עתיקים ביותר. וכל זאת מתוך נסיון לקשור את פסיקת הרמב"ם לפרוש רבנו חננאל ולהלכות הרי"ף. אולם מטרת הבאת החידושים לא נועדה אלא לחדד את לב המעיינים; ולמותר לציין, שאין להסיק שום נפק"מ מן החידושים המובאים כאן.
הקדמתי בהבאת העניינים הקשורים לבבא מציעא מפני שהם מרובים משאר העניינים שבספר זה. אולם מענין לענין באותו ענין עוברים מספר פרקים לדון בעניינים הנמצאים במסכתות אחרות בשבועות ובבבא בתרא ובנדרים ובגיטין, וכדו'. אח"כ הבאתי עניינים שבבבא קמא, וסיימתי בענינים שבתחילת סנהדרין.
הבאתי בספר זה צלום כתבי יד עתיקים ביותר של לשון הרמב"ם בפרק ט"ז מהלכות אישות הלכה כ"ה, המאירים באור חדש את דבריו שם. ויש לגירסה המופיעה בהם סיוע מדברי ראשונים רבים, שדנו בדבריו שבהלכה זו.
ספר זה יוצא לאור לעלוי נשמת עטרת משפחתנו אמי מורתי - מרת רחל זכרונה לברכה, שמסרה נפשה עבורנו; ואשר הנהגותיה ואורחותיה הם נר לרגלינו. ויהי רצון שיעלו דברי התורה שבספר להיות לה לשם עולם בהיכל ה'.
ואודה לקב"ה, על כל הטוב שגמלני מעודי, ושזיכני להיות מיושבי בית המדרש; ולהפיץ מעט מן הדברים, שלמדתי ולימדתי מתורתו.
ואודה בזה לאכסניות של תורה שבהן למדתי; לישיבת נתיב מאיר ולראש הישיבה הרב אריה בינה זצ"ל, ולישיבת כרם ביבנה ולראש הישיבה הרה"ג הרב ח.י. גולדוויכט זצ"ל; ולכולל ארץ חמדה ולעומדים בראשו הרב משה ארנרייך שליט"א והרב יוסף כרמל שליט"א, אשר גם ראו לנכון להוציא ספר זה לאור.
ואודה בזה לאבי מורי ר' שלום הוכמן שליט"א שחנכני לתורה ולמצוות ולמעש"ט והושיבני בין ברכי ת"ח, ולאשתו מרת מינה שתחי'; אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב. ואודה לגיסי ר' עקיבא יהודה פיקסלר שיחי' ואשתו אחותי מרת שרה שיינדל שתחי', אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב.
קראתי לספר זה " שֵם מרדכי " מפני שמופיע בו שמי - מרדכי , ומרומז בו שמי שמואל ; (שכן מצאנו במשנה בשבת דף ק"ג ע"א - ' שֵם ' מ'שמעון' ומ' שמואל ').
ובמשנה בסוף פ"ב בעדויות מובא בשם רבי עקיבא - "האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו ..." - ומשמע ממנה, שחכמת התורה וחידושי התורה שמגלה הבן באים לו בזכות אביו. וצרוף הגמטריא של שם אבי מורי שליט"א - " שלום ", והגמטריא של שם אמי מורתי ז"ל - " רחל ", עולה תרי"ד; כמנין " שֵם מרדכי "; ויש בכך רמז שחידושי התורה שבספר באו בזכותם.
ומשמע במשנה הנ"ל, שחדושי התורה שבספר באים גם בזכות הדורות הקודמים. ובאו בזכות סבי מורי ר' יוסף ב"ר שלום הוכמן, ובזכות סבתי מורתי מרת חנה ב"ר הרש; אשר בהיות הרב מצנז-קלויזנבורג זצוק"ל מתאכסן ברודניק בבית הוריה, היה סבי מורי המוציא והמביא בכמה מענייניו; זכרונם לברכה.
ובאו בזכות סבי מורי ר' בנימין בונם ב"ר משה אהרון ברגר, אשר שמר על הדרת פניו - זקן - בשנים הקשות שבסיביר; ובזכות סבתי מורתי מרת מלכה ב"ר שמואל ליב, אשר טרחה רבות עבורנו; זכרונם לברכה.
ומצאנו בעירובין דף מ' ע"ב ש"זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן". ולפיכך, חידושי התורה שבספר שיוצא לזכרון אמי מורתי מרת רחל ז"ל, יעלו לזכרון עולם בהיכל ה' גם למשפחת סבי מורי משפחת יוסף ולמשפחת סבי מורי משפחת בנימין. ויש פסוק בתורה שניתן לתלות בו, שחדושי התורה שבספר עולים לזכרונם ונחשבים כתולדותיהם; והוא הפסוק - "בני רחל יוסף ובנימן " (בראשית ל"ה, כ"ד); והפסוק מתחיל ומסיים באותיות ב"ן, והגמטריא שלו עולה תרי"ד כמנין " שֵם מרדכי ".
ואם אזכה, וימצאו חדושי התורה שבספר חן וחסד בעיני המלכים - רבנן; וישמיעו אותם למלכים אחרים, ויאמרו שראו אותם בספר " שֵם מרדכי "; הרי שיביאו גאולה לעולם. שכן מצאנו בפרק קנין תורה (אבות ו' ו') - "שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר (אסתר ב', כ"ב): וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי ".
ואשא כפי בתפילתו של רבי יהודה בן תימא - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
בעת הכנת הספר לדפוס נודע על עלייתו למרומים של הצדיק הרב אשר פרוינד זצוק"ל שזכיתי לקבל מעצותיו וברכותיו בתחומים רבים הרב עודדני וברכני בהוצאת ספרי לאור תגן עלינו זכותו וימליץ טוב בעדינו.
מרדכי שמואל ב"ר שלום הוכמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
